רשלנות רפואית במיילדות / הריון / לידה / עוברים

משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בגין אי אבחון מומים מולדים , טעויות אולטראסאונד, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, טעויות בטיפול ובמעקב הריון, התמשכות לידה ואי עריכת ניתוח קיסרי, מצוקה עוברית, הפרת חובת גילוי של רופא הנשים בדבר קיומן של בדיקות חיוניות לאיתור מומים . אנו מטפלים בתביעות לקבלת פיצויים לילדים הסובלים מפיגור שכלי, שיתוק ילדים, בעיות מוטוריות ושיתוק מוחין. יש לנו ניסיון רב שנים בטיפול בתביעות מורכבות כנגד רופאים, קופ"ח ובתי חולים. במהלך השנים השגנו עשרות מיליוני שקלים עבור לקוחותינו בתיקי רשלנות רפואית , גם כאלה שנראו כאבודים. אנו נעזרים בסוללה של מומחים רפואיים בעלי שם עולמי בתחומם, ושמים לנגד עיננו את האינטרס של הלקוח עבורו נילחם לשם קבלת הפיצוי הגבוה ביותר שניתן.

הורים רבים סוברים בטעות כי הלקות והנכות ממנה סובל ילדם קשורים למצב שנגזר משמיים, ואינם מודעים לאפשרות כי הסיבה האמיתית לנכות קשורה ברשלנות ומחדל של הצוות הרפואי שטיפל במהלך ההריון והלידה של הילד, עובדה העשויה לזכות בפיצויים. מקרים רבים מאוד של מחלות שיתוק ילדים, בעיות התפתחות ,פגיעות מוטוריות, פיגור שכלי , ו- CP , קשורים קשר הדוק למצוקה עוברית, ופגיעה בתאי המוח עקב אי מעבר אספקת חמצן סדירה לעובר, אשר נגרמו כתוצאה מניהול לא תקין של ההריון והלידה, ע"י הצוות הרפואי. לעיתים רבות גם חילוץ לא נכון של עובר מרחם אימו לרבות אי מעבר ללידה קיסרית במועד , גורמים לנזקים בלתי הפיכים ליילוד. לעיתים מדובר ברשלנות אקטיבית קרי אי מתן טיפול במועד ו/או התעלמות ממצב המסכן את העובר והאם , לרבות בדיקות אולטראסאונד רשלניות שלא איתרו מומים, ולעיתים מדובר ברשלנות פסיבית בגין אי ביצוע בדיקה ו/או בירור אשר יכלו לאתר מבעוד מועד בעיות בהתפתחות העובר ולאפשר להורים לקבל החלטה מושכלת לסיים את ההריון . בתי המשפט הרחיבו מאוד את חובת הרופא המטפל ליידע את ההורים בדבר קיומן של בדיקות לאבחון מומים עובריים גם אם אלו לא נעשים במסגרת קופ"ח . בתי משפט הכירו בזכאות לפיצויים במקרים אלו ופסקו פיצויים בסכומים נדיבים, כנגד בתי חולים ורופאי נשים. על מנת לקבוע האם התרשל הצוות הרפואי בטיפול נוהגים בתיהמ"ש להפעיל את מבחן הסבירות הבודק האם סטה הצוות הרפואי מדרך הטיפול הסבירה והמקובלת. והאם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם.

במרבית המקרים יש להורים מחסום פסיכולוגי מלגעת בנושא זה כלל. רובם סוברים, לרוב בטעות, כי ללקות ממנה סובל ילדם אין כל קשר לרשלנות רפואית . חלקם חוששים מההליכים המשפטיים וכל אשר נילווה להם. לקוחות רבים שנכנסו למשרדנו סקפטיים באשר לאפשרות כי מצבו של ילדם קשור לרשלנות רפואית וכי בכלל ניתן להשיג עבורו פיצויים במיליוני שקלים, נדהמו לגלות לאחר בדיקה ראשונית של התחומר הרפואי בעניינם, כי רשלנות קשה בטיפול ו/או המעקב הרפואי הם שגרמו לנזקים הקשים מהם סובל ילדם. היכולת להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעשות את הצעד הראשון, לבירור הזכאות לפיצוי, בפרט שהוא אינו כרוך בשום עלות מצד הלקוח, הוא הוא השלב הראשון והחשוב ביותר בשרשת הטיפול. הורים רבים , שעסוקים בתירדות החיים המפרכות, ובהידרשות האינטנסיבית לטיפול בילדם הנכה, מוותרים על האופציה להעניק לו, עתיד בטוח , רווחה כלכלית, וחיים בכבוד. על מנת לברר האם מקרה של לידת ילד שסובל ממום מולד או מחלה גנטית נכות או לקות רפואית אכן קשורים לרשלנות רפואית בהריון, ניתן לפנות אלנו בכל עת וללא כל עלות. כאמור, משרדנו הינו משרד בוטיק, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כהתמחות עיקרית מזה כ- 17 שנים. אנו נצלם את מלוא הרשומה הרפואית מאת הגורם המטפל ונעביר את התיעוד הרפואי לבחינתו של מומחה רפואי עצמאי אשר יעריך אם הייתה במקרה זה סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר והאם ניתן לקבל חוות דעת רפואית בתחום המיילדות הגינקולוגיה התומכת בעילת תביעה עפ"י דיני הרשלנות הרפואית ופסיקות ביהמ"ש שהתפתחו סביבה . בחינת שאלת הרשלנות נעשית ע"י הגשת חוות דעת רפואית של מומחה רפואי פרטי, הבודק את התיעוד הרפואי וקובע האם הייתה רשלנות בניהול ההריון ו/או הלידה. חוות דעת זו מהווה את לב ליבו של התיק. לחוות דעת הניתנת ע"י מומחה בעל שם ומוניטין ישנה חשיבות רבה לגבי המשקל אשר ייתן לה ביהמ"ש בבואו להכריע בתביעה.

רפואת הנשים והמיילדות המודרנית מעמידה בפני הרופאים הגניקולוגים ובפני נשים בהריון שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההריון ולשלול את האפשרות כי העובר סובל ממחלה, תסמונות גנטיות, מומים קשים ו/או סימנים מחשידים להתפתחות לא תקינה. בתי המשפט קבעו כי לאישה הזכות לאוטונומיה על גופה וזו מתבטאת בחובתו של הרופא המטפל לשתף את האישה במכלול הטיפולים השיקולים והסיכונים הכרוכים בהריון והתפתחות העובר. בהתאם לפסיקה, על הרופאים אשר עוסקים במעקב אחר הריון לעמוד בסטנדרטים רפואיים סבירים בבדיקת שלום העובר, ולמסור להורי העובר במהלך ההריון את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה, על מנת לאפשר להם לשקול אם ברצונם להמשיך את ההריון. גם ליילוד אשר נולד עם מום קשה או מחלה קשה אשר ניתן היה על ידי בדיקה וטיפול נכון וסביר לאבחן אותם בעת ההריון קמה, בהתאם לדין, עילת תביעה בגין הולדה בעוולה שכן היילוד נדון להיות חריג בחברה ולחיות עם מומים קשים על כל ההשלכות הנובעות מכך . בסל הבריאות כלולות מספר בדיקות בסיסיות אשר באות לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים ביילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית תמורת תשלום בדיקות נוספות מפורטות ומדויקות יותר אשר יכולות לאתר מומים אשר לא ניתן לאתר במסגרת הבדיקות שניתנות בסל הבריאות. במספר פסקי דין נקבע כי כאשר אישה עוברת בעת ההריון את הבדיקות שבסל הבריאות אשר מתבררות כתקינות ובפועל נולד יילוד אשר סובל ממום שניתן היה לאבחנו בבדיקה מורחבת יותר במסגרת פרטית, ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים אשר במסגרתה בוצעו לאישה בדיקות השגרה לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע, שכן הייתה מוטלת על הרופא והקופה החובה להסביר לאם כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים וכי ניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.

הסיבות לרשלנות הרפואית בהריון אשר גרמו לאי-איתור מומים בבדיקת אולטרסאונד בהריון יכולות להיות שונות, החל מטעות באבחון, פרשנות שגויה של ממצאים מחשידים, חוסר ניסיון של הבודק, ביצוע הבדיקה בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה, אי הפניה לסקירת מערכות מכוונת במקרה הצורך ועוד. כאמור, על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום אשר עולה בבדיקות ההריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית בהריון.

על הרופא המטפל , קופ"ח ובתי החולים מוטלת החובה לרשום בצורה מדויקת ומפורטת ממצאי כל בדיקה, טיפול, אישפוז ו/או יעוץ. כמו כן מוטלת על עורך בדיקת האוטראסאונד חובה להדפיב תמונות של הבדיקה ומסור אותן לידי הנבדקת ו/או לשמור אותם בתיק הרפואי. אי שמירת התיק ו/או כל חלק ממנו ,שהינו בעל משמעות לצורך ניתוח מהלך הדברים והתחקות אחר מהלך ההריון, ואי-רישום של נתונים ועובדות בעלי משמעות להוכחת מהלך הדברים הנכון עשויים להוות נזק ראייתי , דבר אשר פועל כנגד הרופא המטפל באופן שהנטל להוכיח העדר רשלנות עובר אליו. בתי המשפט, קבעו חזור והדגש בפסיקותיהם, כי החובה לשמירת תיעוד, ורישום מלא ושקוף של מהלך ההריון , הבדיקות, וההמלצות שניתנו במסגרתו, הינה חובה בסיסית ומושרשת, שהפרתה מהווה כאמור נזק ראייתי שגרם הרופא למטופל. כאשר מחד עומדת הרשומה הרפואית אילמת וחסרה ומנגד גרסת הרופא המבוססת על זכרונו, קבעו בתי המשפט כי יש לקבל את גרסתו וטענותיו של המטופל, מאחר והנזק לו גרם הרופא באי שמירת הרשומה הרפואית שלל מהמטופל כלי ראייתי להוכחת התביעה , גם כאשר למעשה אינן אנו יודעים מה היה שם. לאחרונה הרחיבו בתי המשפט את כלל הנזק הראייתי גם אל עבר בדיקות שניתן וצריך היה לערוך אותם במהלך ההריון, אולם הם לא נערכו בפועל. במקרה כזה קבעו בתי המשפט שלו נערכה הבדיקה והיה בה כדי לקבוע האם הרופא התרשל ו/או האם התרשלותו היא זו שגרמה לנזק, אזי יפסוק ביהמ"ש כנגד הרופא ויקבע כי אי ביצוע הבדיקה ו/או הטיפול מהווים נזק ראייתי המעביר את הנטל לרופא להוכיח כי לא התרשל. משמעותו של העברת הנטל בנסיבות אלה הינה זכייה בתביעה.

זאת ועוד, התעלמות ממצאים מחשידים המעלים את הצורך בביצוע בדיקות נוספות, ו/או אי קיום בדיקות מתבקשות בשים לב לעברה המיילדותי של האם ולגורמי סיכון רלבנטיים אחרים מהווים רשלנות וסטייה מהסטנדרט הסביר, ובמקרים מסוימים בתי המשפט קבעו כי באי קיום בדיקה אשר היה בה להוכיח רכיב רשלנות כלשהו לטובת התובעים, חל כלל הנזק הראיתי שמשמעותו הינה כי יוצאים מנקודת הנחה שלו בוצעה הבדיקה ממצאיה היו מסייעים לתובעים בהוכחת תביעתם . רשלנות רפואית יכולה גם להתבטא בניהול כושל של מהלך הלידה , פענוח שגוי של מוניטור פתולוגי המצביעה על מצוקה עוברית המחייבת במיידית חילוץ העובר בניתוח קיסרי. בלידות של פגים כאשר הלידה התרחשה טרם השבוע ה-34 יש מקום לבחון האם הצוות במיון השתמש בתכשירים לדחיית הלידה על מנת לתת טיפול בסטרואידים להבשלת ריאות העובר. ישנה קשת רחבה של מצבים פתולוגיים המחייבים את הרופא הזהיר לנהוג במתווה טיפולי מסוים וכל חריגה ממנו מהווה רשלנות המזכה בפיצויים.

משרדנו השיג במשך השנים, פיצויים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים ללקוחותינו. שכר הטרחה הוא באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התיק ורק במקרה של זכייה.