|
לידה מוקדמת ופגיעות פגות
הפגות הינה סיבה השכיחה ביותר לתחלואה ולתמותה עוברית. כ- 6%-8% מכלל הלידות הן לידות מוקדמות. גורמים הידועים כחושפים את העובר והאם ללידה מוקדמת כוללים:
א. פקיעה מוקדמת של הקרומים
ב. זיהום מי שפיר
ג. זיהום בדרכי השתן
ד. לידה מוקדמת או הפלה מאוחרת בעבר
ה. רחם מוגדל(כולל ריבוי מי שפיר והריון מרובה עוברים).
ו. מות עובר ברחם.
ז. אי ספיקה של צוואר הרחם (פתיחה כתוצאה מחולשה של צוואר הרחם ולא כתוצאה מפעילות רחמית).
ח. מומים רחמיים.
ט. אנומליות עובריות או שלייתיות.
י. הפרעות בשליה (שליית פתח או היפרדות שילייה).
יא. הריון בנוכחות התקן תוך רחמי.
יב. מחלות אמהיות ססטמיות: סיבוכי יתר לחץ דם, מחלות אוטואמיוניות, מחלות כליות ,לב, ריאות.
יג. יילוד מוקדם עקב הערכת גיל מוטעית של ההריון.
ללידות מוקדמות יש נטייה לחזור על עצמן.אם הלידה החלה לאחר השבוע ה- 35 להריון, אין לנסות לעצור אותה, מאחר שהסבירות לקיום בשלות ריאתית אצל הילוד היא גדולה וסיכוייו של פג זה , בעזרת טיפול ניאונטלי נאות, טובים מאד. אם הלידה החלה בין השבוע 32-34 יש לבדוק את מצב בשלות הריאות של העובר באמצעות דגימת מי השפיר . אם הוכחה בשלות ריאתית אין לעצור את הלידה.
בכל שאר המקרים , קרי מקום בו לא הוכחה בשלות ראתית או לידה בשבוע מתחת ל- 32 , יש לעצור או לדחות את הלידה באמצעות תרופות לעצירת צירים , ובמקביל לתת סטרואידים לצורך זירוז השגת הבשלות הריאתית. לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון כי רופא שאינו נוהג כך הינו רשלן.
אי ביצוע בדיקות אבחון אלה ומעקב רפואי נאות, בנסיבות המתבקשות, מהווה רשלנות רפואית.
|