|
פגיעה בעובר עקב פעילות הורמונאלית לא סדירה של יותרת הכליה
השפעותיו של גידול ביותרת הכליה במהלך הריון : השכיחות שלו בהריון אמנם נמוכה, אך יש לחשוד בגידול זה בכל המקרים של לחץ דם משתנה או דפיקות לב חזקות, הזעת יתר וחוסר יכולת להירדם. האבחנה של גידול זה נקבעת בין היתר ע"י איסוף שתן לחומרים הנקראים "קטכולמינים" והם בעלי תכונות פרמקולוגיות בולטות. מיקום הגידול נקבע בצורה הטובה ביותר בעזרת תהודה מגנטית, ובהמשך מומלץ על כריתת הגידול בשליש הראשון והשני להריון. בהריונות ללא אבחנה סופית, תמותה אימהית מגיעה ל- 17% ותמותה עוברית ל- 26%.
השפעת החומרים המופרשים על ידי גידול זה (קטכולמינים) ידועה, וכוללת התכווצות כלי הדם הרחמים, הפחתה בזרימת הדם דרך השיליה לרחם עם התוצאה של סבל עוברי קשה. בנוסף, חומרים אלו מגבירים את מתח שרירי הרחם תוך הופעת התכווצויות השריר בתדירות ועוצמה עולים.
כתוצאה מזרימת הדם המופחתת דרך השיליה נגרם מצב של תת-חימצון ברקמה זו. כתוצאה מכך משתנה הרקמה החשובה ביותר בשיליה הנקראת שכבת הטרופובלסט, עם שינויים בכלי הדם השיליתיים המעבירים תזונה חיונית לעובר (Hyperplastic arteriosclerosis), עם התוצאה הסופית של פגות והאטה בגדילה תוך רחמית.
בעוברים העוברים ברחם תקופה של שינויים אלו בזרימת הדם הלקויה ותת-חימצון, מתרחשים שינויים רבים של עצירת גדילה ועצירה של התפתחות באיברים שונים. נמצא למשל (Textbook of Fetal and Perinatal Pathology) כי ביילודים הסובלים משיתוק מוחין נמצאו שינויים מובהקים אלו בשיליה באחוז בולט.
מחלת הפגות לעצמה ובייחוד פגים במשקל פות מ- 1500 גר' סובלים משינויים נוספים בשיליה כאשר התוצאה הסופית אף היא קשורה בהפרעות נוירולוגיות ושיתוק מוחין. כמו כן ידועה העובדה כי 40% של יילודים עם משקל לידה נמוך (מתחת ל- 1500 גר') יפתחו בהמשך דימום מוחי. גורם נוסף להופעת שיתוק מוחין היא לידה מוקדמת לפני השבוע ה- 34.
אי ביצוע בדיקות לאבחון תסמונת זו בנסיבות המתבקשות מהווה רשלנות רפואית.
|