Skip Navigation Linksראשי : התמחויות המשרד

נזק מוחי לעובר בעקבות תאונות דרכים קלות במהלך ההריון

נושאי הכתבה: תאונת דרכים- הריון, תאונה בהריון, תאונה אישה בהריון, תאונת דרכים בהריון, תאונות בהריון, פציעה בהריון, תאונת דרכים קלה במהלך ההריון, פגיעת רכב בהריון.

נזק מוחי לעובר בעקבות תאונת דרכים בהריון

לאחרונה פורסמו מחקרים רפואיים רבים התומכים בקשר סיבתי בין פגיעות בתאונות דרכים (אפילו קלות !!!) במהלך ההריון, לבין הופעת מחלות ילדים שונות בשלבים מאוחרים יותר כגון CP, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, פגיעה קוגנטיבית והאטה בהתפתחות , וזאת גם אם המעקב ההריוני לאחר התאונה נראה לכאורה תקין . לממצאי מחקרים אלה משמעות רבה לעניין זכאות הקטין הנפגע ואימו, לקבל פיצויים בהליך מהיר יחסית וחסר כל עלויות, מאחר והתביעה מוגשת ומתנהלת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הליך אשר אינו מצריך הוכחת רשלנות או אשמה. הפיצוי הופך להיות אוטומטי ללא כל הוצאות כספיות מצד התובע, עבור מימון חוות דעת רפואיות של מומחים אשר במקרים רבים מגיעה לסכומים של עשרות אלפי שקלים. בעשור האחרון אנו עדים לעשרות דיווחים ומחקרים המעידים על פגיעות מוחיות בילדים שהיו חשופים לטראומה אימהית בשלב ההריון, בפרט לאחר תאונות דרכים קלות שלא הותירו נזקים הנראים לעין . הבולט בדיווחים אלו הוא שבכולם מדובר היה בתאונות דרכים קלות ביותר, כאשר ההריון והלידה אחרי החבלה היו תקינים (כולל בדיקות אולטראסאונד של העובר) ההריון המשיך באופן רגיל עד שבוע 40 , והיילוד נולד ושוחרר מבית החולים כתינוק בשל ובריא. רק בהמשך התפתחותו, בגיל מספר חודשים החלו להתפתח סימנים קליניים של שיתוק מוחין (CP). מומחי נאונטולוגיה (רפואת עוברים) מצאו שחבלה קלה וחוסר סיבוכים קליניים בהריון ולידה תקינה בהמשך אינם שוללים נזק מוחי משמעותי שמופיע בהמשך ! מוחו של העובר במהלך חייו התוך רחמיים דומה לנוזל ביצה, כאשר כל תנועה חדה ופתאומית של טלטול, גורמת לפגיעה במוח , ובעיקר ה"נוזל הלבן" האחראי על המוטוריקה של העובר. Diffuse Axonal Injury הנו מונח פתולוגי לכוח חותך, באופן שבו כאשר המוח של העובר נתון לכוחות של טלטול (האצה והאטה פתאומיים) הסיבים האקסונים יכולים להיחתך ולהתפזר ולגרום לנזק לחומר הלבן האחראי על התפקוד המוטורי של כל אברי הגוף. כאמור מצב זה יכול להיגרם גם כתוצאה מטלטול האם ההרה בתאונת דרכים קלה. ממצא זה נתמך ונצפה, בין היתר, בבדיקת MRI של מוח הקטין (גם אם היא נערכת שנים לאחר התאונה). סריקת MRI , יכולה להצביע , כי מקור הפגיעה המוחית הינה כתוצאה מטראומה תאונתית במהלך ההריון .

תביעה שהתקבלה בעניין הקשר הסיבתי בין CP לתאונת דרכים

לאחרונה הצלחנו לבסס הכרה תקדימית בין מחלת שיתוק מוחין קשה אצל קטין  בעל דרגת נכות בשיעור 100% לבין תאונת דרכים קלה ביותר שעברה אמו במהלך החודש השישי להריונה עם הקטין.
אנה הינה אם לקטין אשר אובחן בהיותו בן שנה כסובל מ - cp (שיתוק מוחין) קשה ביותר בדרגת נכות של 100% . אנה עברה בחודש השיש להריונה עם הקטין תאונת דרכים קלה ביותר. בהיותה נוסעת ברכב אשר היה נהוג ע"י בעלה , נפגע רכבם מאחור פגיעת פגוש קלה. אנה חשה טלטול שהדף אותה לאחור ולפנים, ובעקבותיו את החגורה שהתהדקה סביב הבטן. אנה שחששה לשלום העובר , פנתה לבית החולים תה"ש שם עברה שורה ארוכה של בדיקות שכולן יצאו תקינות לחלוטין לרבות אולטראסאונד של העובר. אנה שוחררה לביתה , ההריון המשיך באופן תקין עד לסיומו , ובשבוע ה- 40 נולד הקטין. בגיל שנה אובחן הקטין כסובל משיתוק מוחין. משרדנו הגיש בשמה של אנה תביעה לביהמ"ש המחוזי, כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה, בטענה כי פגיעותיו של הקטין ונכותו הקשה נגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים בה נפגעה אימו בחודש השישי להריונה. חברת הביטוח טענה כי אין המדובר בתאונת דרכים וכי נזקיו של הקטין קשורים לפגם גנטי מולד. חברת הביטוח הסתמכה על הבדיקות שנערכו במהלך ההיריון בבי"ח תה"ש שכולן יצאו תקינות, ולכן לשיטתה טענה, שאין למצבו הנוירולוגי של הקטין כל קשר לתאונה הקלה. מטעם ביהמ"ש מומנו שני מומחים רפואיים בתחום נויירולגיית ילדים ונאונטולוגיה, בפני המומחים הוצג חומר רב לרבות מאמרים רפואיים ומחקרים עדכניים התומכים בקשר הסיבתי שבין הטראומה במהלך ההיריון למצב הקטין , גם כשעסקינן בתאונות דרכים קלות ביותר. בתום בדיקתם קבעו המומחים פה אחד כי מצבו של הקטין נגרם כתוצאה מהתאונה בחודש השישי להריונה של אנה , גם אם היה מדובר בתאונה קלה ביותר. אנה זכתה לפיצוי בסכום של מיליוני שקלים שאמור לשמש את הקטין לצורכי שיקום ריפוי, רכישת בית מותאם למגורי נכה, שכירת מטפלים, ורכישת רכב ואביזירים.

 מאמרים ומחקרים מהעולם התומכים בקשר

תאונת דרכים בהריון מהוות את הגורם המרכזי לחבלות טראומטיות בהיריון (כ-49%). חבלות אלה עלולות להוות טראומה משמעותית לאם ובמיוחד לעובר, זאת משום שלעיתים בעוד שלא נגרם לאם נזק חמור הנראה לעין, העובר עלול לסבול מנזקים ומהשלכות הרסניות ארוכות טווח. מחקר משנת 2008 שנערך באוניברסיטת מישיגן, ארה"ב, קובע כי אמנם 9 מתוך 10 פגיעות טראומטיות לאם ההרה במהלך ההיריון הן מינוריות שלכאורה אינן גורמות לנזק משמעותי, אך 60-70% מהפגיעות המינוריות הללו גורמות להפלת העובר ו/או לפגיעות מוחיות. תאונות דרכים מהוות טראומה שכיחה באוכלוסיה המערבית, אך הן מסוכנות עוד יותר לנשים בהיריון בשל שתי תוצאות אפשריות לעובר – היפרדות שיליה, על כל סיבוכיה ושיתוק מוחין.

 שיתוק מוחין (CP) כתוצאה מתאונת דרכים:

טראומה במהלך היריון, במיוחד כזאת הנגרמת מתאונת דרכים, מהווה הגורם מספר 1 לתמותת עוברים במהלך ההיריון. עוברים שמצליחים לשרוד תאונות דרכים, עלולים לסבול בעתיד מ-CEREBRAL PALSY (CP – שיתוק מוחין), שישפיע על אורח חייהם באופן דרסטי ובלתי הפיך. במהלך תאונת דרכים כאמור, נתון הגוף לכוחות פיזיקאליים חזקים המופעלים עליו לעשיריות שנייה. תנועות מהירות וחזקות אלה של טלטול, הנגרמות מהאצה והאטה פתאומיים, עלולות לגרום למוח האדם לנזק בלתי הפיך בשל תזוזת הרקמה הרכה בתוך קופסת הגולגולת.

DIFFUSE AXONAL INJURY (DAI) ובעברית "נזק מפושט לתאי המוח", הוא מונח פתולוגי המתאר את ההשפעה והנזק של טלטול זה על רקמת המוח עקב פגיעת מוח טראומטית (TBI) ומהווה למעשה את הגורם העיקרי לפגיעות מוחיות. עקב הטראומה המוחית נגרם נזק לסיבי תאי העצב במוח (הנקראים אקסונים) המהווים את ה"חומר הלבן" של המוח, כך שלמעשה תאי העצב אינם עומדים בלחץ המופעל עליהם עקב הטלטול וחלק מסיביהם נקרעים.

נזק מפושט זה ממשיך להתפתח גם לאורך שעות או ימים שלאחר הפגיעה המוחית ולעיתים ניתן להבחין בו רק חודשים מאוחר יותר.

מחקרים רבים עוסקים בקשר שבין תאונת דרכים במהלך היריון הנזק המפושט שעלול להיגרם לעובר הנמצא ברחם אימו בשעת התאונה. מחקר שבוצע בביה"ח האוניברסיטאי לילדים בדבלין, אירלנד משנת 2007, מראה כי היות ואין קורלציה בין הנזק שנגרם לאם לבין הנזק שנגרם לעובר, העובר עלול לסבול מנזקים קשים יותר מהתאונה ביחס לאימו.

המחקר בדק לאורך כמה שנים מאז הולדתם עשרה תינוקות שנולדו לאחר שאימם חוותה טראומה בתאונת דרכים במהלך חודשי הריונן. חשוב לציין כי לידתם של כל התינוקות הייתה תקינה, ללא תופעות לא צפויות ובכולם נקבעו ציון נורמאלי במבחן אפגר (מבחן אפגר הוא המבחן הראשון שנערך לילוד ומעריך את מצבו מיד לאחר הלידה. המבחן כולל 5 מדדי בדיקה: דופק, נשימה, טונוס שרירים, תגובה לגירוי וצבע עור).

מהמחקר עולים ממצאים מדאיגים בנוגע לקשר שבין תאונות דרכים במהלך היריון לבריאות העובר, ובפרט – שיתוק המוחין ממנו סובלים הילדים שנבדקו. ניתן לראות בקרב כל התינוקות הנבדקים כי מקור שיתוק המוחין ממנו סובלים הינו טרום-לידתי, ממצא המתחזק נוכח הדמיות MRI שבוצעו בילדים בינקותם ובבגרותם. ההדמיה שנערכה לאחת הנבדקות בגיל 5 התגלתה התפתחות מוחית אב-נורמאלית שבאה לידי ביטוי בהמיספרה אחת שהייתה גדולה מהשנייה, ובמקביל עיבוי קיצוני ברקמת המוח באזורים מסוימים. בנבדק אחר התגלו התקפי רעד בגיל 8, וקשיי שפה שהתמשכו עד לגיל 14 שנים. התקפי רעד אלו התפתחו לאפילפסיה לאחר כמה שנים. תופעה זו של אפילפסיה שהתפתחה בגילאי ההתבגרות בצעירים שנפגעו בעודם ברחם אימם כתוצאה מתאונת דרכים חזרה על עצמה במחקר נוסף שמקורו ביפן (הרחבה עליו בהמשך). אחד הנבדקים הקשים במחקר מאירלנד אובחן בגיל שנה כסובל משיתוק ספסטי בצידו השמאלי של גופו. בדיקת ה-MRI שבוצעה בו כבר בגיל 9 חודשים הראתה אובדן נפח בחומר הלבן במוח, כתוצאה ממנו אובחן התינוק כסובל גם מ-PVL. נבדקים נוספים במחקר סבלו משיתוק ספסטי א-סימטרי בארבעת הגפיים, קשיי ראייה וקשיי לימוד חריגים.

מאמר נוסף שפורסם ע"י אוניברסיטת טוטורי ביפן בוחן את הקשר שבין תאונת דרכים בהיריון לבין DAI בעובר. במחקר נבדקה צעירה שבמהלך היותה ברחם אימה, עברה האם תאונת דרכים. צוין כי אחיה של הצעירה בריאים כולם, ההיריון עצמו כמו גם הלידה היו תקינים וההתפתחות הראשונית שלה כתינוקת הייתה משביעת רצון. אולם, עם התפתחותה החל עיוות ספסטי בשתי רגליה, עיוות שמקורו מוחי. בבדיקות MRI שנערכו לצעירה התגלה כי הפגיעות המוחיות ממנה סובלת תואמות פגיעת DAI שמקורה, כנראה, בתאונת הדרכים של האם במהלך ההיריון.

 היפרדות שיליה כתוצאה מתאונת דרכים

מחקרים מראים כי הנזק המשמעותי ביותר שעלול להיגרם עקב תאונת דרכים הינו היפרדות שיליה. השליה הינה צביר תאים הנוצר במהלך ההיריון ומהווה את אחד החלקים המשמעותיים במערכת התמיכה בחיי בעובר. תפקידה להעביר דם, חמצן וחומרי הזנה לעובר, ועל כן היא קריטית בקיום התפתחות תקינה של העובר ברחם אימו. היפרדות שיליה היא התנתקות של מעטפת השליה מדופן הרחם בטרם יציאת העובר. היפרדות שיליה מהווה את אחת הסיבות השכיחות לדימום בטרימסטר האחרון של ההיריון. ישנם מספר גורמים העלולים לגרום למצב של היפרדות שיליה, ביניהם: יתר לחץ דם, בעיות קרישת דם, פגיעה ווסקולרית בכלי הדם באזור או טראומה לאם ולעובר הכוללת טראומה בטנית או גורמים המביאים ללחץ על הרחם כדוגמת תאונת דרכים. במהלך תאונת דרכים מיד לאחר הפגיעה ממשיך הגוף האנושי לנוע עם כיוון הנסיעה של הרכב ובאותה המהירות. תנועה זו גורמת לגוף "להיזרק" לפנים ומיד אחר-כך לאחור בעת עצירת כלי הרכב בו נסעה האם. במהלך תנועות מהירות ובעלות כיוונים מנוגדים אלה – נמתח הרחם. הרחם, השליה והרקמות הרכות בגוף האם הן רקמות גמישות יחסית, ולכן בעת תאונת דרכים הן "סופגות" את עצמת המכה. אולם היות והרחם "נזרק" לפנים ומיד לאחור בכוח עז, לעיתים הוא חזק דיו על מנת לנתק את השליה מדופן הרחם ולגרום להיפרדות שיליה, גם אם לאם לא נגרם נזק חמור. זו הסיבה בגללה לרוב מאפייני הפגיעה בעובר כתוצאה מתאונת דרכים במהלך ההיריון יהיו מאפייני נזק עקיף לעובר, שעלול לעיתים להיות חמור יותר ביחס לנזק ישיר.

ניתן לאבחן היפרדות שיליה במספר דרכים, החל מבדיקת על-קול (אולטרסאונד), בדיקת דם וניטור עוברי, וכלה בהערכה נכונה של התסמינים שמעוררת ההיפרדות כדוגמת דימום וכאבים. הדימום הווגינאלי יכול להיות חזק אך לא בהכרח, ולרוב יהיה מלווה בצירים בתדירות גבוהה או טונוס רחם גבוה (התקשות הרחם) ללא הפסקה.

היפרדות שיליה בזמן ההיריון עלולה לגרום לנזק הן לעובר והן לאם. ילודים ששורדים אירוע קשה של היפרדות שיליה בעלי סיכון גבוה ביותר לנזקים נוירולוגים חמורים לכל חייהם. היפרדות השליה עלולה לגרום לתחלואה עוברית בשיעור גבוה, זאת עקב ירידה בכמות הדם, ומכאן בלחץ הדם, המגיעה לעובר, וכתוצאה מכך ירידה בחמצן המסופק לעובר ע"י אימו. למעשה, ההיפרדות עלולה לגרום לטראומה לידתית ופגות בשיעור של 40-50%, ובמקרי היפרדות שיליה קשים ישנם סיכויים של 80%-50% לתמותת העובר. הסיכון לאם מהפרדות השלייה נובע מהדימום שנוצר היות והאם ממשיכה לספק דם לעובר, אך בשל היפרדות השליה, הדם ממשיך לזרם ישירות לחלל הרחם. כמות הדימום עלולה להיות מאסיבית ביותר, שיכולה לגרום לירידת לחץ דם באם המלווה בהפרעה בחמצון, הפרעת קרישת דם שתחמיר את הדימום ולעיתים נדירות גם פגיעה בתפקודי הכליות.

כאמור, היפרדות שיליה גורמת לאי ספקית דם לעובר במהלך ההיריון. כתוצאה מאי ספיקת דם זו, מתעורר אחד הסיכונים הנוספים לעובר בטראומה במהלך היריון ואחד הגורמים לשיתוק מוחין בילודים, והוא Periventricular Leukomalacia (PVL). מדובר בפגיעת מוח הנובעת מאי ספיקת דם לאזורים מסוימים במוח, המכילים את החומר הלבן. מחסור הדם לאזורים אלו הינו קריטי במיוחד בזמן ההיריון, שכן אז מתרחשת התפתחות הרקמה המוחית של העובר. במקרה של מחסור בזרימת דם לאזורים אלה בזמן התפתחותם, החומר הלבן מתנוון, מת ומשאיר במקומו ציסטה. זו אמנם תיספג מאוחר יותר כך שהחלל יתמלא, אולם הוא לעולם לא יוכל עוד להתמלא בתאי מוח. חשוב לציין כי ל-PVL אין טיפול, ותינוקות הסובלים מ-PVL יסבלו מקשיים בתפקוד המוטורי, שיתוק מוחין, פגיעה בראיה ופיגור שכלי.

טיפים ועצות לנפגעת

במקרה בו נפגעת בתאונה טריה ואת נמצאת במהלך ההריון , אנו מציעים להמתין עד 7 חודשים לאחר הלידה , על מנת לבחון האם חלילה ישנם סימנים של פגיעה בהתפתחותו של שהילד.  ככל שאבחון אצל נוירולוג ילדים, בשלב מתקדם יותר,  העלה כי ישנם סימנים לפגיעה מוחית , ובהעדר כל סיבה אחרת אשר יכלה לגרום לכך, כגון לידה טראומטית ו/או סיבות רפואיות אחרות , יש לפנות אלינו  בצירוף המסמכים המפורטים מטה, על מנת שנבחן יחד את סיכויי התביעה. הייעוץ אינו כרוך בתשלום כלשהו, ושכר הטירחה המשולם לנו הינו על בסיס הצלחה בלבד, ובאחוזים מסכום הפיצוי שנשיג עבורך.

במקרה בו , הילד כבר מאובחן כסובל מ- CP , וזכור לך כי במהלך ההריון היית מעורבת בתאונת דרכים, ניתן לפנות אלינו בצירוף המסמכים הבאים:

  1.  אישור משטרה על קרות התאונה.
  2.  פרטי עדים לתאונה.
  3.  דיווח על התאונה לחברת הביטוח ו/או חשבונית המעידה על תיקון הרכב.
  4. ככל שהיית הנהגת ו/או נוסעת ברכב: פוליסת ביטוח חובה, רשיון נהיגה ורשיון רכב תקפים למועד האירוע (ככל שנפגעת כהולכת רגל אין צורך במסמכים אלה).
  5. תיעוד רפואי ממועד התאונה אצל רופא הנשים או מיון ביה"ח (בו מצויין כי היית מעורבת בתאונת דרכים).
  6. כרטיס מעקב הריון וסיכום לידה בצירוף תיעוד לעניין מצבו של הילד ותשובות אבחון לפיו  הוא סובל משיתוק מוחין.
  7. אישורי המוסד לביטוח לאומי לעניין נכות ילדים ו/או ניידות,  ככל שנקבעה.

חשוב מאוד שלא לפנות לחברת הביטוח ולנהל מו"מ עצמאי בפרט בשבועות שלאחר התאונה. חברות הביטוח לא מחלקות מתנות וככל שייפצו אתכם בפשרה, זה יהיה בעבור נזיד עדשים ביחס לפיצוי האמיתי שמגיע לכם. גם אם יתברר לאחר מכן , כי היילוד סובל מנזק מוחי קשה, איבדתם את זכותכם לקבל פיצוי נוסף כלשהו.  יש לזכור כי  בשלב בו טרם התגבש מלוא הנזק ולא ידוע  האם העובר נפגע, ואם כן מה היקף הפגיעה, יש לפנות למומחים המנוסים בתחום, על מנת  שייצגו את עניינכם על הצד הטוב ביותר .  

כאמור הפנייה אלינו לצורך יעוץ ראשוני אינה כרורכה בתשלום כלשהו, וככל שתוגש תביעה בשמכם שכר הטרחה שלנו הינו על בסיס הצלחה בלבד, ובאחוזים מסכום הפיצוי שנשיג עבורכם. 

 

להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ אישית עם עו"ד לביאב, ללא התחייבות חייג/י לטלפון : 03-5608008 מענה 24 שעות או פנה באמצעות מייל [email protected] לוי לביאב , משרד עו"ד



שם:
אימייל:
טלפון:
נושא:











טלפון 03-5608008
נייד 054-4718732
פקס 03-5608018
[email protected]
פגישה בתיאום מראש בלבד