--1ניתוח קיסרי, מהו? ומתי זקוקים לו?--2 עקב סיבות רפואיות מגוונות, נשים רבות אינן מסוגלות לבצע הליך לידה סטנדרטי עקב חשש לחיי האם או העובר. במקרים אלו הצוות הרפואי מבצע הליך הנקרא ניתוח קיסרי. מטרת הליך זה הינו להיות תחליף אפקטיבי ללידה רגילה המבוצעת דרך הנרתיק. בהליך כירורגי זה, מתבצע חיתוך בטני במיקום מסוים מעל הרחם ודרכו ניתן להוציא את הוולד ואת השליה בשלמותם. כמו כל הליך כירורגי, ועל אף שכיחותו הרבה, הוא אינו חף מבעיות העלולות להתרחש במהלך ההליך או אף לפניו. חלק מן המחדלים הרפואיים אף אינם עוסקים ברשלנות בשלבי הליך הניתוח הקיסרי, אלא בדרך קבלת שיקול הדעת הנכון והאפקטיבי באם לבצע את ההליך הכירורגי. מחדל רפואי רשלני יכול להתרחש במקרים בהם הצוות הרפואי מקבל החלטה שגויה או לקויה לביצוע או אי ביצוע של ניתוח קיסרי, עובדה זו עלולה לגרום לסיבוכים שונים לאם ולעובר, פגיעות בלתי הפיכות ואף למוות. --1פסק דין-רשלנות רפואית בהזרקת פיטוצין-ניתוח קיסרי--2 בפסק דין 4605/02 לפשון נדז'דה נ' כללית שירותי בריאות, אשר ניתן בבית משפט השלום בבאר שבע, אשר ניתן ב14/2/08 מפי כב' השופטת טהר שחף, התבררה סוגיה זו של רשלנות רפואית. התובעת, בשבוע ה41 להריונה, אושפזה בבית החולים עקב גורמים הדורשים התייחסות רפואית: תנועות העובר מועטות ומשך ההיריון מתארך מעבר לסטנדרטי.לאחר אבחנה רפואית על מיעוט מי שפיר, נתקבלה החלטה להחדרת קטטר לצוואר הרחם ובכך להבאת סיום ההיריון, זאת בניגוד לרצון התובעת לביצוע ניתוח קיסרי, אשר לטענתה נאמר לה כי יבוצע בה ניתוח קיסרי אם יוחרף מצבה הרפואי. לאחר מכן הוזלף לתובעת פיטוצין לקידום תהליך הלידה. רק לאחר זמן הובחן כי הקטטר הוזז ממקומו האמור בצוואר הרחם והתמקם באזור הנרתיק. טענתם המרכזית של התובעים, בצירוף חוות דעת רפואיות היא לשיקול דעת לקוי של הרופא הסביר בהתנהלות השימוש בהזלפת הפיטוצין. חומר זה יכול לגרום לקרע ברחם במיוחד במקרי כיווץ, ההחלטה שנתקבל על אי ביצוע ניתוח קיסרי הינה "סטייה חמורה מהסטנדרט". זאת ועוד- בלידה קודמת נמצאה אי התאמה בין ראש העובר לפתח הרחם, אשר הצריך ניתוח קיסרי. טענות הנתבעים מתרכזות באי ביסוס הקשר הסיבתי הדרוש לקיומה של הרשלנות. בית המשפט פסק, כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין התנהגותם בהליך הרפואי לקרות המחדל הרשלני. על פי עוולת הרשלנות הוכח קשר של מחדל, שבלעדיו, לא היה נגרם הנזק. לאחר בחינת מכלול הנתונים והעדויות, פסקה השופטת כי הנתבעים כשלו בטיפול הרפואי הדרוש, וכי הפעילו שיקול דעת לקוי במהלך ההליך הרפואי. על הרופאים חלה חובת אחריות כלפי מטופליהם ועליהם לנקוט באמצעי זהירות מספקים בהם רופא סביר ונבון היה נוקט במקרה דנן. לנתבעת שנכרת רחמה נפסקו פיצויים בסך כולל של כ600,000 ₪ והוצאות נוספות. פיצויים אלו כללו, פיצויים עבור כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה,הוצאות רפואיות והוצאות משפט. ניתן לראות כי במקרה בו אכן בוצע מחדל רפואי רשלני, בית המשפט יכיר בזכות התובע לפיצויים על פי מכלול הראיות והעדויות שיוצגו בפניו. בכל מקרה שכזה רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה לעניינים אלו אשר יוכל לעזור לנפגעים לקבל את מקסימום הפיצוי המגיע להם.