עו"ד לביאב לוי מומחה לרשלנות רפואיות ותביעות נזקי גוף, בעל 20 שנות וותק . אנו נלחם כדי להשיג עבורכם את מקסימום הפיצוי המגיע לכם. הוצאנו עבור לקוחותינו פיצויים בשווי מיליוני שקלים גם בתיקים מורכבים ו"אבודים" שעו"ד אחרים סרבו לטפל בהם. אם אתם מחפשים עו"ד מומחה לרשלנות רפואית אנו הכתובת. להערכת סיכויי תביעתכם ושווי הפיצוי צרו קשר 24 שעות ביממה לטל: 03-5608008 או השאירו הודעה בתיבת "צור קשר" ואנו נחזור אליכם תוך שעות ספורות.
ההתייעצות אינה כרוכה בתשלום. שכר הטרחה שלנו נגבה מהפיצוי שנוציא עבורכם בסוף ההליך ועל בסיס הצלחה בלבד.
אנומליות עובריות הניתנות לאבחון באולטראסאונד
א. מומים במערכת העצבים המרכזית:
a. אנאנצפלוס-שכיחות של 0.001%, שכיח פי 4 יותר אצל בנות לעומת בנים. ניתן לאבחון החל משבוע 10-11. מתרחש בעקבות סגירת הנוירל טיוב בשבוע הראשון או השני להתפתחות העובר, ויוצר מראה של ראש בעל "עיני צפרדע" מאחר שלא ניתן לחזות במלוא היקף הגולגולת.
b. הידרוצפלוס-ניתן לראות בשליש השני להריון. המום מתבטא תחילה בקימורים בחדר הליטרלי, ובהמשך בהרחבת החדרים הליטרלים. הגבול המקסימלי של רוחב נורמטיבי של הקרן הליטראלית הוא 10 מ"מ. המום שכיח יותר אצל בנים לעומת בנות. במצב זה יש בין אונות המוח חוסר בורמיס.
c. Spina bifida- בד"כ נלווה למום מסוג הידרוצפלוס. יש שכיחות גבוהה להופעה חוזרת בהריונות מאוחרים יותר, כמו רבים ממומי מערכת העצבים. המום מתאפיין בכך שחוליות עמוד השדרה אינן סגורות(בין אם הן מכוסות בעור ובין אם אינן).
d. מיקרוצפלוס- מום נדיר הבא לידי ביטוי בפיגור שכלי ומופיע לעיתים אצל כמה בני משפחה. מדובר במצב בו היקף הראש קטן ביותר מ-3 סטיות תקן מהנורמה, וכדי לוודא זאת באופן מדויק חשוב להיות מודעים לגיל ההיריון. דיאגנוזה סופית תינתן בד"כ בשבוע 24 להיריון.
e. אנצפלוצלה- מלווה במיקרוצפלוס וכליות פוליציסטיות. מום חמור שנוצר ע"י פגיעה בגוגלות הגרמית עם הרניאציה של חלקי מוח ושק הקרומים. מום זה יכול להבויל לסינדרום ע"ש מקל.
f. ציסטות מוחיות- ברוב המקרים נעלמות ציסטות עד השבוע ה26 להיריון, אך יש לבדוק אותן לאורך ההיריון, וניתן להשתמש בבדיקת דיקור מי שפיר כדי לשלול מצבים היכולים להביא ליצירת ציסטות, כמו טריזומיה 18 ו21.
ב. מומים באזור החזה הצוואר והבטן:
a. מומים צוואריים:
i. היגרומה ציסטית- ציסטה מלאה בנוזל הממוקמת סביב צוואר העובר, הלוחצת על צוואר העובר ועלולה לגרום למיימת עוברית. אין מדובר במנינגומיאלוצלה צוארי, שלעיתים קשור לתסמונת טרנר.
ii. עודף עור באזור הצוואר(buffalo neck)- קשור לעיתים לפגם כרומוזומי מסוג טריזומיה 21. האבחנה מתבצעת ע"י דיקור מי שפיר ובדיקת כרומוזומים.
iii. שקיפות עורף העובר-מום המופיע בסוף השליש הראשון להריון, שעוביו מעל 3 מ"מ, השייך לטריזומיה 21. יכול להיעלם בהמשך ההריון.
b. מומים ופתולוגיות בבית החזה והבטן
i. מומי לב- מדובר באיבר המשמעותי בבית החזה, והמומים בו קשורים לרוב לתפקוד.
1. תפליט פריקארדיאלי-מתבוננים בשני החלקים של מעטפת הלב, הן הפריקרד והן האפיקרד. סממנים יכולים להיות חלל של 2 מ"מ או כמות של עד 4 סמ"ק נוזל. אף על פי כן חלל שרוחבו יותר מ-2 מ"מ יכול להיות סממן לאי ספיקת לב והמשך גם להידרופס עוברי.
2. הפרעות קצב- ניתן לאבחן הפרעות לא תקינות בקצב הלב באמצעות Pulsed Doppler Echocardiography וכן ע"י M-Mode במראה דו-מימדי.
דוג' להפרעות קצב- Atrial flatter;Ectopic beats; Ventricular Arrhythmias
טכרדיה עוברית- גם מקרה חד פעמי של קצב לב של מעל 220 פעימות לדקה בעובר מחייב בדיקה. הסיבה לכך היא שאם זה לא מאורע חד פעמי זה יכול גם להגיע למצב של אי ספיקת לב עוברית.
ברדיקרדיה עוברית-קצב לב עוברי של פחות ממאה פעימות לדקה.
יכולה לנבוע מ: Blocked atrial ectopic beats; Complete heart block; Profound fetal distress.
הגישה הכללית להפרעות קצב לב- בשלב הראשון יש לאבחן את הבעיה ולברר מהו הגורם לה- לשלול וירוסים ומחלות קולגן אימהיות שיכולות להציג תמונה של הפרעות קצב. לערוך בדיקות גנטיות ובדיקות של מבנה הלב. לאחר מכן יש לבחון את אפשרויות הטיפול- סיכויי הישרדות העובר, בחינת אפשרות של הזרקת תרופות לעובר שאינו בשל על ידי חבל הטבור או מי שפיר, ובחינת אופן וזמן היילוד כשמדובר בעובר בשל.
יש לציין שמרבית מומי הלב הקשים היום ניתנים לאבחון טרם הלידה, והם גם מהווים אחוז גדול ממומים עובריים ככלל.
3. היפופולוזיה של חדר שמאל- מצב בו העליה והחדר השמאלי קטנים מאוד, ובלב הימני ישנה היפרטרפיה. במקרה כזה מוצא אבי העורקים לא מפותח.
4. מוצא כפול של החדר הימני- סינדרום שבו העורק הריאתי ואבי העורקים מקורם נמצא בחדר הימני. הרבה פעמים זה מאופיין בVSD גדול.
5. טרנספוזיציה של הכלים הגדולים- מצב זה מאופיין בכך שהעורק הריאתי יוצא מחדר שמאל ואבי העורקים מחדר ימין. הם מקבילים זה לזה ולא נפגשים. מדובר באחד המומים הכיחלוניים החמורים ביותר.
6. complete atrio-ventricular canal- מצב של אי ספיקה של מסתמי הלב ומתאפיין בכך שהמחיצה הבין עלייתית והבין חדרית איננה תקינה ושלמה.
7. היעדר מולד או היצרות ניכרת של מסתם(כשהחלל שלפניהם רחב).
*** בין המומים שאינם ניתנים לאבחון לפני הלידה מצויים ASD, VSD PDA . מומים אלו מהווים כ- 5% ממומי הלב בעוברים.
ii. מומי חזה-
1. מיימת ותפליט ריאתי- יכול להיות מששהו מוקדי או נרחב. ברוב המקרים האבחנה אינה חיסונית אך יש מקרים שהיא חיסונית.
2. בקע סרעפתי- האיברים הבטניים עוברים דרך הבקט ודוחקים את הלב ממיקומו הרגיל וכן דוחפים את הריאות ומונעים מהן להתפתח.
iii. מומי המערכת הגסטרואינטסטינלית-
1. אטרזיה של הוושט- רמת השכיחות היא 0.0006%. מום זה אינו בר זיהוי לפני הלידה.
2. חסימת התריסריון- נפוץ בצירוף לתסמונת דאון. מאובחן ע"י מציאת דאבל באבל בבטן. פשוט יחסית לאבחון, ואם מאובחן חייבים לערוך בדיקת קריוטיפ.
3. חסימת מעיים דקים או קולון- מחלת הירשפרונג, ציסטיק פיברוזיס, ומחלות נוספות מביאות למצב זה. הביטוי הקליני הוא בד"כ הרבה מי שפיר.
4. פגיעה בקיר הבטן הקידמי- המצב נלווה בד"כ למומים כרומוזומיים(כמו תסמונת דאון). אם מאובחנת חייבים לערוך בדיקת קריוטיפ. בקע טבורי (אומפלוצלה) ופתח בדופן הבטן (גסטרוסכיזיס). בעיה זו יכולה להופיע ברמות חמורות של יציאת איברי הבטן החוצה או בצורה קלה יותר.
iv. מומי מערכת השתן-
1. תסמונת ע"ש פוטר- מדובר במצב של אי כליות(חסרות לחלוטין), ולחילופין במחלה פוליציסטית בכליות. המראה הוא של כליות מוגדלות עם ציסטות קטנות של כמילימטר שאינן מתפקדות. אין מראה של שלפוחית שתן, ויש חוסר במי שפיר. המחלה עוברת בד"כ באופן רצסיבי אוטומטי. עובר בעל תסמונת זו ימות מייד לאחר לידתו עקב הליקויים (ביניהם אי התפתחות הריאות) ומראה הפנים והגפיים שלו יהיה מעוות.
2. מחלה מולטיציסטית של הכליות- המראה הוא של כליות עם ציסטות רבות בכל מיני גדלים שמחיצות מפרידות ביניהן. האבחנה יכולה להיות חד צדדית(שכיח בזכרים) או דו צדדית(ביטוי דומה למחלה הפוליציסטית בכליות).
3. חסימות בדרכי השתן- החסימות יכולות להימצא במיקומים שונים במערכת השתן, כאשר לרוב החסימה חד צדדית ומתאפיינת בכך שהאיבר החסום מוגדל(אגן כליה,שלפוחית,אורטר וכו'). אם אין חסר במי שפיר, וניתן לראות מילוי של שלפוחית השתן-זה מצב טוב. מצב של חסימה דו צדדית הוא מורכב ומסובך יותר, ודומה בפועל לתסמונת ע"ש פוטר. הבחינה יכולה להיעשות ע"י מעקב, ע"י דגימת שתן עוברי וכיו"ב.
v. מומים של המערכת הגרמית-
1. Sacrococcygeal Teratoma- גידול באזור הסקרלי. בדרך כלל מדובר בגידולים שפירים, ואין בעיה להסירם לאחר הלידה. כאשר מדובר בגידול ממאיר, בד"כ יש הרבה מי שפיר ולעיתים גם מומים וליקויים נוספים.
2. גפיים קצרות- מצב של קיצור עצמות ארוכות- יכול להופיע באופן ספציפי או בכל העצמות הארוכות.
a. Tenatophoric Dwarfism- מצב בו העצמות הארוכות קצרות ביותר מ4 סטיות תקן מהממוצע הנורמלי. בד"כ זה מלווה בכך שמערכות גרמיות נוספות קצרות וקטנות יותר מהנורמה, למשל בית החזה.
b. היפומינרליזציה של השלד-הממצאים בבדיקת על קול יהיו עקמת, שבר באחת העצמות הארוכות והדיות נמוכה בבדיקה מרקמות אלו. (דוג': היפופוספטזיה,אימפרפקטה)
c. עיוות קצות הגפיים- מדובר לעיתים בפגם בודד ולעיתים במס' פגמים יחד, ואז המצב עוד יותר לא פשוט. (דוג': קשיון פרקים מולד, clubfoot\clubhand)