מהי סוכרת הריון
סוכרת הריון (או סוכרת הריונית) הינה מחלה המתרחשת עקב חוסר איזון בטיפול בסוכר ובפחמימות בגוף האישה ההריונית. גוף האישה מתנגד להורמון הנקרא אינסולין ונעשה פחות רגיש לפעולתו. חוסר האיזון הזה מתבטא ברמות גבוהות של סוכר בדם האם ההריונית. מחלה זו הינה תופעה נפוצה וסובלות ממנו כ3-5 אחוזים מהנשים במהלך ההיריון, לרוב בעיקר בחציו השני של ההיריון. לעיתים עם סיום ההיריון התופעה חולפת, אך במקרים רבים התופעה נמשכת לאחר ההיריון וחמור מכך גורמות לבעיות וסיבוכים בהליך ההריוני עצמו. טיפול רפואי בצורה יעילה יכולה להקטין באופן משמעותי בעיות וסיכונים המתעוררים בהמשך ההריון ובמהלך הלידה.
סיבוכים וסכנות בהיריון עקב סוכרת היריון
סוכרת הריונית גורמת לכמויות סוכר גבוהות בדם האם. מצב זה גורם להפרשת אינסולין ע"י העובר , מנגנון אשר מאיץ את גידולו והתפתחותו באופן ניכר. עקב האצה זו עלולות להתרחש מס' סכנות המקשות על הליך הלידה במגוון רחב של אפשרויות, התלויות בנסיבות וחומרת הסוכרת: החל מטראומות במהלך הלידה עקב מקרוזומיה (עובר הגדול מ4 ק"ג הגדל לרוחב), סיבוכי נשימה אפשריים של העובר ,סכנת הפלות ולידה מוקדמת, כמו כן כליאת כתפיים- "פריעת כתף" אשר גורמות לקשיים בלידה עקב חסימה והיתקעות של הכתפיים בתעלת הלידה כאשר ראשו של היילוד כבר מחוץ לתעלה. במקרים בהם אובחנה לידה סוכרתית ייתכן כי לידה ווגינלית לא תתאפשר עקב סיכון ליילוד, וההליך יבוצע בניתוח קיסרי או אף בהפלה במקרים חמורים יותר.
אבחנה וטיפול של סוכרת הריון:
אבחנה של סוכרת הריון מתבצעת על ידי בדיקת סקר לבדיקת רמת הגלוקוז בדם, וכן בדיקת העמסת סוכר. אישה שאובחנה במהלך ההיריון בסוכרת צריכה לקבל טיפול ראוי להבאת ערכי הגלוקוז למקסימום. סיבוך זה מצריך מעקב וטיפול ארוך טווח, ואי ביצועו בצורה מדויקת על ידי צוות רפואי מומחה עלול לגרום לסיבוכים לעובר ואף לאם. במקרה של מחדל רפואי רשלני שהתרחש ע"י הצוות הרפואי באי אבחון ראוי או שיקול דעת לקוי בהליך הטיפול, ניתן יהיה לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו.
פסק דין רשלנות רפואית בסוכרת הריון
בת.א. 1128/03 א.א נ' שירותי בריאות כללית, דן ביהמ"ש השלום בבאר שבע (כב' השופט גדליה טהר לב) בסוגיית קיומה של רשלנות רפואית בתופעת פרע כתפיים עקב הפעלת שיקול דעת לקוי של הצוות הרפואי בלידת אם סוכרתית שהיה חשש כי עוברה הינו גדול ממדים. התובע נולד בלידה ווגינלית כאשר במהלכה התרחשה פריעת כתפיים שהביאה בסופו של דבר לשיתוק בלתי הפיך אצל היילוד. לטענת התובעים היו סימני אזהרה מוקדמים אשר היה בהם כדי להצביע על הסיכון להתפתחות עובר מקרוזומי ועל היותה של האם סוכרתית. כמו כן ריבוי מי השפיר בהיריון יכל לתת אינדיקציה על סוכרתיות. מטעמים אלו ועוד היה על הצוות הרפואי לבחור בלידה קיסרית על פני לידה ווגינלית ובכך לקדם את הסיכונים הרבים בלידת אם סוכרתית ,והמשמעותי שבהם- פרע כתפיים כתוצאה מלידת ילוד גדול ממדים והסיכון לשיתוק שנגרם בלידה זו. הצוות הרפואי טען נגד כי לא היתה אינדיקציה ברורה לקיומו של עובר מקרוזומי. כמו כן, אין אפשרות לעקוב אחר סיבת קרות השיתוק ולקשור אותה באופן ישיר לעובדות הנ"ל. לאחר בדיקת סבירות תפקודו של הרופא המטפל, פסק בית המשפט כי לו היה הרופא מעריך כראוי את משקל העובר באולטרסאונד תוך מתן תשומת לב ראויה לתמרורי האזהרה השונים היה נוקט במשנה זהירות ומנחה ליילד את האם בניתוח קיסרי.
בית המשפט פסק בסופו של דבר פיצויים על כאב וסבל, תמיכה, הוצאות והפסד שכר ופנסיה בסך של כ1,180,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
|