דלקת מי שפיר

דלקת מי השפיר הינה תופעה שכיחה בקרב יולדות  ויכולה להתרחש במהלך ההיריון או לפני הלידה. ישנה חשיבות עליונה לזיהוי מוקדם של דלקת זו, על מנת לטפל בה בהקדם האפשרי, ובכך למנוע הופעתם של זיהומים או סיבוכים רפואיים לעובר. במקרים קיצוניים, אי אבחון ראוי של הדלקת עלול לגרום לנזקים פרמננטיים לעובר כשיתוקן מוחין, פיגור שכלי, נכות ועוד. במקרים בהם מתעורר חשד בהיריון לתסמונת דאון או מומים אחרים, מופנית האם לבדיקת מי שפיר, במסגרתה מוחדרת מחט אל הרחם בהכוונה אולטראסונוגרפית, ונשאבים נוזלים ממי השפיר. בבדיקת מעבדה ניתן לבחון בנוזל את קיומם של תסמונות כרומוזמליות שנות , דלקות במי השפיר ו/או פגיעה אנמית עוברית.

פסק דין-רשלנות רפואית שיתוק מוחין עקב אי אבחון דלקת מי שפיר בלידה

בפס"ד ע"א 4641/94, 5651/94 רן כהן ואחרים נ' עירית תל אביב יפו ואח' אשר נידון בבית המשפט העליון, נידונה סוגית האחריות הנזיקית וגובה הפיצויים במקרה של אי אבחון דלקת מי שפיר ותוצאותיה הטראגיות מבחינת העובר. במקרה זה נפגע היילוד משיתוק מוחין ופיגור שכלי שנגרמו  עקב אי אבחון במועד של דלקת מי שפיר. עובדות המקרה הם כדלקמן: היולדת הגיעה בשבוע ה34 להריון אל בית החולים כאשר היא סובלת מדימומים ומבעיית שליית פתח מרכזית. לאחר קבלת עירוי,קיבלה היולדת טיפול תרופתי על מנת להפחית את ההתכווצויות ברחם וכן להגביר את בשלות העובר. לאחר קבלת תסמינים שונים כירידת ערכי אסטריול והפרשות מהנרתיק, נקבע כי על היולדת לעבור ניתוח קיסרי. רק לאחר זמן נתגלה כי היולדת סבלה בבית החולים מדלקת מי השפיר אשר לא אובחנה כיאות. מכיוון שהיולדת לא קיבלה כיסוי תרופתי אנטיביוטי לטיפול בדלקת כנדרש במקרים אלה , נגרם ליילוד  נזק מוחי קשה ופיגור עקב אי מעבר חמצן למוחו (ANOXIA). לאחר שבית המשפט המחוזי פסק כי אכן מקורו של הנזק במחדל רשלני רפואי של הצוות באי אבחון ראוי של דלקת מי השפיר, ערערו התובעים על מיעוט הפיצויים שנפסקו להם, ומנגד-ערערו הנתבעים על אחריותם הנזיקית במחדל הרשלני הרפואי. הנתבעות ניסו לטעון להגנתן כי נתגלו סימני "אפגר" גבוה לאחר הלידה (סימנים המצביעים על העדר מצוקה עוברית), אשר יכולים להצביע לכאורה על שלילת קיום נזק מוחי הקשור למהלך הלידה ולשעות הסמוכות לה, אך בית המשפט פסק כי בדיקה זו אין בה כדי לשלול באופן מוחלט את קיומו של פיגור, כשהיא נעשית בסמוך לאחר הלידה. עובדה זו מתרחשת בין השאר עקב חוסר יכולת בדיקת האפגר לאבחון פגיעה מוטורית למשל.

אחריות צוות בית החולים באי אבחון נכון של הסימנים המקדימים

בית המשפט העליון פסק בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי, כי אכן התקיימה רשלנות במקרה שלפנינו. סימנים ברורים כחום גבוה של היולדת, וריח ההפרשה מהנרתיק , היו צריכים להוות אור אדום עבור הצוות הרפואי שלא נקט באמצעים כלשהם לברור נתונים אלו. לו היה הצוות הרפואי פועל כראוי, ניתן היה לבצע את הניתוח הקיסרי במועד מוקדם יותר ולהציל את העובר מן הפגיעות. בית המשפט המחוזי הסתמך על חוות דעת רפואיות ועדויות שאיששו את מסקנותיו. מבחינת קביעת הקשר הסיבתי בין דלקת מי השפיר לבין השיתוק ניתן לראות סימנים ברורים אשר מצביעים על מצוקה עוברית שחווה הקטין כתוצאה מהשפעותיה של הדלקת. ניתן לראות בבירור כי בית המשפט לא יהסס לפסוק פיצויים במידה ואכן יוכח בבירור על פי עדויות וחוות דעת, כי אכן התבצע מחדל רפואי רשלני, אשר הוביל לנזקים אלו.