חשיפה יומית ואינטנסיבית לחומרים שונים כגון שמנים, חומרי ריסוס, חומרים כימיים, נוזלי קירור, חומרי נפט צבע ואיטום, ותוצרים של חומרי ריתוך רעילים ומסרטנים, ללא אפסקה של סביבת עבודה מוגנת ע"י המעביד נמצאו כגורמי תחלואה ישירים למחלות סרטן קשות .
במקרים אלה עומדת לנפגע עילת תביעה הן כנגד המעביד בגין רשלנות והפרת חובת חקוקות המתייחסות להוראות בטיחות בעבודה, והן כנגד המוסד לביטוח לאומי על מנת להכיר בו כנפגעה בעבודה ו/או מחלת מקצוע.
תובע שייצג משרדנו חלה במחלה גידולית ממארת כתוצאה מהפקרתו לחומרים מסרטנים במקום עבודתו. כתוצאה מחשיפה זו חלה התובע במחלת סרטן של מערכת העיכול הידועה כ- CARCINOID TUMOR IN MECKEL`S DIVERTICULUM. התובע סבל מנכות צמיתה בשיעור 100% עבר אשפוזים תכופים וניתוחים רבים לרבות כריתת כבד חלקית, ולבסוף נפטר מהמחלה.
מסמכים פנימיים של המעביד שנחשפו בהתערבות ביהמ"ש לאחר קשיים רבים, בצירוף עדויותיהם של מעבידיו (מנהל העבודה, אחראי בטיחות) חשפו תמונה קשה ועגומה של הזנחה בטיחותית פושעת אשר הפקירה את התובע לחסדי שמיים. התובע הופקר לעבוד ללא מיגון נשימתי ו/או מערכות אוורור וטיהור אוויר, והיה חשוף לבליעה ונשימה של נוזלי קירור מתכות ותוצרים של חומרי ריתוך רעילים ומסרטנים.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. בשמו של התובע הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לתיק ביה"ד הוגש מסמך פנימי של המעביד המתאר ניטורים אשר בוצעו בעמדות ריתוך והשחזה, ניטורים אלה הצביעו על רמות חשיפה גבוהות מעבר לתקן של ריכוזי אוזון, כרום, ניקל ונוק, חומרים הידועים כמסרטנים בבני אדם.
בתום מאבק ארוך הוכרה תביעתו של התובע ומחלתו הוכרה כמחלת מקצוע. לעיון בפסה"ד בבית הדין לעבודה ראה בל 5057/02 בבהי"ד לעבודה בת"א (פורסם בנבו, תקדין, ופדאור).
הדבקות במחלות זיהומיות ונגיפים
רופאים, אחיות, לבורנטים, וצוותים תומכי רפואה, עומדים לעיתים רבות בפני סיכון מוגבר להידבקות במחלות זהומיות. המקרים הנפוצים ביותר הינם מקרי דקירה ממחטים וציוד רפואי חד אחר, המכיל דם נגוע ועשוי לגרום להדבקה של הצוות המטפל. מקרים רבים של אחיות, רופאים ולעיתים אף עובדי ניקיון , אשר נדקרו ממחט תוך כדי מתן עירוי ו/או אף בשוגג ממחט משומשת שלא הושלכה למתקן איסוף מיוחד, גרמו להדבקה במחלות כגון היפטיטיס B , C , ולעיתים רחוקות אף ב - HIV (איידס).
במקרה של הדבקות בנגיפי היפטיטיס על כל סוגיהם , קיימת תקופת דגירה של הנגיף, ולפיכך קיים צורך לבצע מעקב אחת למספר חודשים , של בדיקת דם למדידת ערכי הנוגדנים. בדב בבד יש צורך במתן תיפול תרופתי מונע.
ככל שהוכח בבדיקות דם עוקבות כי העובד נדבק בנגיף, עומדת לו הזכות להגיש תביעה כנגד מקום העבודה והביטוח הלאומי להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה.
חשוב מאוד לתעד בכתב תאריכים, שמות עדים, מקום האירוע וכו' , החל מהדקירה הראשונה, לדווח על כך למעביד למלא טופס 250 לביטוח הלאומי, ולשמור כל מסמך ובדיקה על מנת להוכיח בהמשך את העובדות בבסיס התביעה.
טענת ההגנה הראשונה של המעביד והמוסד לביטוח לאומי שההדבקות לא אירעה במקום העבודה ו/או במהלכו.
במקרים רבים בעיקר אצל יוצאי מרכז אסיה נטען כי הללו הגיעו עם נגיפים אלו מארצות המוצא.
במקרים רבים עובדים אינם מדווחים על אירוע הדקירה הראשון. מצב זה מקשה מאוד על הוכחת התשתית העובדתית.
בתי המשפט הכירו בתביעות רבות של צוותי רפואה שנדבקו בנגיפי היפטיטיס ו/או מחלות זיהומיות שונות עקב חשיפה מוגברת במהלך עבודתם, כגון, עובדי מעבדה, לבורנטים, ואחיות .
משרדנו השיג במשך השנים, פיצויים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים ללקוחותינו .
שכר הטרחה הוא באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התיק ורק במקרה של זכייה . המשרד מטפל רק במקרים בהם נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך.
להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ אישית עם עו"ד לביאב, ללא התחייבות חייג/י לטלפון : 03-5608008 מענה 24 שעות או פנה באמצעות מייל [email protected]
לוי לביאב , משרד עו"ד
|