ניתוחי עמוד שדרה, ניתוחי לב, מוח. בנזקים שנגרמו כתוצאה מניתוחים אלו יש לבחון האם בוצעה הערכה טרום ניתוחית תקינה , האם ביצעו את כל הבדיקות המקדימות המתבקשות. האם לנפגע היה עבר רפואי אשר העמיד אותו בסיכון יתר לביצוע הטיפול האם היו קיימות אלטרנטיבות טיפוליות ו/או ניתוחיות פחות דרסטיות ובעלות מקדם סיכון נמוך הרבה יותר. האם קשת הנתונים דנן נפרשה לנגד עיני החולה. האם הניתוח בוצע בצורה נאותה . האם תוך כדי הניתוח נפגעו אברים משניים וכו'.
התנאי הבסיסי והראשון לעריכתו של ניתוח הינה קבלת הסכמתו המודעת של החולה להליך הרפואי. כדי שהסכמה זו תהיה מלאה חופשית ומרצון קבעה הפסיקה כי יש צורך בגילוי מלא של הסיכונים החבויים בטיפול/ניתוח לרבות סיכונים נדירים.
בע"א 2245/91 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 719, נפסק כי חלה על הרופא הסביר החובה להעמיד את החולה על חומרת מצבו, ולהזהירו מפני הסיכונים הצפויים, כפי שנאמר שם האזהרה צריך שתעמוד ביחס ישר לגודל הסכנה הצפויה לחולה. אזהרה כללית, אינה שלמה והיא מהווה רשלנות. לעניין היקף חובת הגילוי קובעת כב' הנשיאה בייניש בע"א 2781/93 דעקה נ' בית- החולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526, בע' 548- 549 כי כדי שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי תהיה "הסכמה מדעת", יש לתת לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים שיש בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות. נקבע כי החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת". המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו הנוהג המקובל אצל הרופאים אלא צורכי המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת הרופא . צרכים אלה נקבעים עפ"י מבחן אובייקטיבי. על הרופא למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
כמו כן קבע ביהמ"ש העליון כהלכה שבניתוחים אלקטיביים חובת הגילוי ביחס לסיכונים וסיבוכים הינה רחבה ביותר.
משרדנו השיג במשך השנים, פיצויים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים ללקוחותינו. שכר הטרחה הוא באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התיק ורק במקרה של זכייה .
להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ אישית עם עו"ד לביאב, ללא התחייבות חייג/י לטלפון : 03-5608008 מענה 24 שעות או פנה באמצעות מייל [email protected]
לוי לביאב , משרד עו"ד
|