Skip Navigation Linksראשי : תוכן המאמר

פונדקאות בארץ ובחו"ל


למשרדנו ידע , מומחיות וניסיון מזה 20 שנה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. השגנו במשך השנים, פיצויים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים ללקוחותינו. שכר הטרחה הוא באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התיק ורק במקרה של זכייה . המשרד מטפל רק במקרים בהם נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך.



 



להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ, ניתן ליצור קשר עם עו"ד לביאב לוי באחד מהאמצעים הבאים:



 



בשיחת טלפון למשרד (מענה אנושי 24 שעות) 03-5608008.




  1. בטלפון נייד : 0544718732.


  2. במייל:  [email protected]



 



 



1.      חוק הפונדקאות – ההליך בישראל:



 



"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" המכונה "חוק הפונדקאות" הגדיר בצורה חד משמעית את התנאים בהם ניתן לבצע השתלת ביצית באם פונדקאית. החוק מתיר פונדקאות בישראל (ומתייחס לישראל בלבד), אך במגבלות מסוימות הנובעות מהדעות החלוקות בנושא זה. החוק מיועד לנשים בגיל הפוריות אשר אינן יכולות להתעבר ולשאת הריון או במקרים בהם הריון עלול לסכן משמעותית את בריאותן.



חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו  (1996):



פרק א': הגדרות:



"אם נושאת" – אישה הנושאת הריון עבור הורים מיועדים.



"הורים מיועדים" – איש ואישה שהם בני זוג, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.



"הסכם לנשיאת עוברים" – הסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים.



פרק ב': אישור הסכם לנשיאת עוברים



5 תנאים מצטברים לכריתת ההסכם:



1.       על ההסכם להיות בכתב, וכן, מאושר ע"י ועדת האישורים בהתאם לחוק.



2.       על הצדדים להסכם להיות בגירים תושבי ישראל.



3.       האם הנושאת – אינה נשואה (אולם ניתן לקבל אישור של ועדת האישורים), ואינה קרובת משפחה של אחד מההורים המיועדים.



4.       הזרע המשמש להפריה חוץ-גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.



5.       האם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, ואולם אם היו כל הצדדים להסכם לא-יהודים רשאית הועדה לסטות מהוראות פסקה זו בהתאם לחוות דעת של איש הדת חבר הועדה.



ועדת האישורים קבעה תנאים נוספים על אלו הקבועים בחוק, ובהם: גיל המועמדת להיות אם נושאת יהיה 22 - 38, האם הנושאת לא עברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים, גם אם הם לא הסתיימו בלידה; האם הנושאת הרתה וגידלה ילד אחד לפחות, אולם לא עברה יותר משלוש לידות; אם נושאת שהיא גרושה היא לפחות שבעה חודשים לאחר הגירושין; האם הנושאת היא שנה לפחות ממועד הלידה האחרון; האם הנושאת אינה מעשנת כבדה או משתמשת בסמים ובאלכוהול.



נוסף על תנאים אלו, יש להציג חוות דעת רפואית ופסיכולוגית בדבר ההתאמה של כל אחד מהצדדים לתהליך וחוות דעת רפואית שלפיה האם המיועדת אינה מסוגלת להתעבר ולשאת היריון או שהיריון עלול לגרום סיכון של ממש לבריאותה.



אישור ההסכם: הסכם לנשיאת עוברים בצירוף כל המסמכים הנדרשים יוגש לועדת אישורים מיוחדת אשר ממונה ע"י שר הבריאות ופועלת מתוקף חוק ההסכמים. אישור ההסכם לנשיאת עוברים יתקבל לאחר בחינה מדוקדקת של תנאי ההסכם כמוגדרים בחוק, בדיקת חוות הדעת המקצועיות ויכלול ראיונות אישיים. תוקף ההסכם הוא 18 חודשים. הסכם זה הוא סופי, לאם הפונדקאית אין זכות לחזור בה מן ההסכם, אלא במקרי קצה בהם הנסיבות מצדיקות זאת, וזאת עד למתן צו הורות מבית המשפט.



קבלת צו הורות: עם תחילת השבוע ה-20 להיריון של האם הנושאת, על ההורים המיועדים להודיע על ההיריון ועל תאריך הלידה המשוער לפקידת הסעד הראשית לחוק, וזו אמורה לסייע להם בהכנה לקראת קבלת צו הורות בבית משפט לענייני משפחה. עם הלידה היילוד עובר למשמורת של ההורים המיועדים תחת אפוטרופסות של עובד סוציאלי, עד למתן צו הורות. פקידת הסעד צריכה להגיע לבית החולים סמוך ללידה וטרם השחרור כדי להחתים את הצדדים על טפסים לצורך בקשה לקבלת צו הורות, וזה יוגש תוך שבעה ימים מלידת הילד. בית המשפט אמור לתת צו הורות, אלא אם כן נוכח כי הדבר נוגד את טובת הילד. עם קבלת צו ההורות יהיו ההורים המיועדים הורים ואפוטרופוסים בלעדיים על הילד, ועליהם לפנות אל משרד הפנים כדי לרשום את היילוד.



 



2.      פונדקאות של ישראלים בחו"ל:



 



המידע לקוח מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה: "פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו" .



 



כיום אין בישראל הסדרה בחוק  של קבלת מעמד מכוח פונדקאות בחו"ל או של היבטים אחרים בפונדקאות בחו"ל.



כמו כן, שלא כמו באימוץ בין-ארצי, המוסדר באמנת האג לזכויות ילדים ואימוץ בין-ארצי (שעליה חתומה מדינת ישראל), בכל הקשור לפונדקאות בין-לאומית אין אמנה דומה, שלפיה אפשר לנהוג בהיעדר חקיקה מדינתית. היעדר הסדרה מדינתית או בין-לאומית של הסוגיה מקשה הן על זוגות ויחידים הפונים לבצע את ההליך בחו"ל והן על רשויות המדינה שצריכות להתמודד עם תוצאות ההליכים האלה (ללא מעורבות בשלבים מקדמיים שלהם).



מהות הבעיה המשפטית הקיימת כיום בכל הנוגע לפונדקאות של ישראלים היא בעיית ההכרה בהורות: חוק ההסכמים לנשיאת עוברים מסמיך את בית המשפט לתת צו הורות רק בפונדקאות בישראל, לפי ההליך הקבוע בחוק. צו ההורות הוא מכשיר משפטי ייחודי שהוקם מכוח חוק זה, והוא אינו חל בהליכים שלא נעשו לפיו. לכן, כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל אין אפשרות משפטית להכיר בהורות של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין רק מכוח הסכם הפונדקאות. זאת ועוד, במקרים רבים אף לא ניתן פסק דין להורות במדינות שבהן התבצע ההליך, ומדובר בהסכם בין הצדדים המעורבים בלבד.



בהיעדר אפשרות לתת צו הורות יש רק שתי דרכים אפשריות הקיימות כיום בחקיקה להכיר בהורות: הורות גנטית והורות מכוח אימוץ. הצורך להסדיר את מעמד הילד וההורים המיועדים מתעורר כבר סמוך ללידה, כאשר ההורים המיועדים מבקשים ממשרד הפנים להתיר את כניסתו של הילד לישראל ולתת לו אזרחות ישראלית. במצב זה, משרד הפנים דורש להוכיח את ההורות הגנטית של האב המיועד בדרך של בדיקה גנטית לקשרי משפחה, לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, בטרם כניסת הילד לישראל. לאחר מכן על בת-הזוג של האב הגנטי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש לאמץ את ילדו של בן הזוג. סוגיית קביעת ההורות עשויה להיות מורכבת יותר כאשר הפונדקאות הייתה כרוכה גם בתרומת ביצית או תרומת זרע.



 



המלצות הוועדה הציבורית בנושא בכל הנוגע לפונדקאות חו"ל [המלצות אלו לא תקפות היום בחוק]:



1.       פתיחת מסלול הכרה במרפאות במדינות אחרות שבהן אפשר לבצע הליך פונדקאות שלאחריו קביעת מעמד ההורים המיועדים תהיה במסלול מקוצר.



2.       איסור על רופאים ישראלים ועל מתווכים ישראלים לפעול מול מרפאות שלא קיבלו הכרה (יוכר כעבירה פלילית).



 



תזכיר הצעת חוק הפונדקאות (פורסם על ידי משרד הבריאות ביום 30.1.2014):



·        התזכיר כולל הגבלה ביחס לסכום המשולם לפונדקאית אשר יוגבל ל-160 אלף שקלים.



·        האפשרות לבצע את הפונדקאות בחו"ל תהיה על ידי סוכנויות תיווך מורשות ויהיה פיקוח של משרד הבריאות על מעבדות הפריון בחו"ל.



·        ההסכם בחו"ל יכלול תנאים המבטאים שמירה על כבודה וחירותה של האם הנושאת, חופש התנועה שלה והגנה על פרטיותה.



 



3.      הליך ההתאזרחות של ילד שנולד מפונדקאות בחו"ל – פסיקה:



 



רקע כללי :



 



בג"ץ 566

:



הליכי פונדקאות בחו"ל אינם מוסדרים בחקיקה או באמנה בינלאומית כלשהי, וזאת בשונה מהליכי פונדקאות בישראל. לפי נוהל פנימי שגיבשה המדינה (נוהל שאיננו כתוב ואיננו מפורסם ברבים ולהלן: "נוהל חו"ל"), זוגות שערכו הליך פונדקאות בחו"ל ומבקשים להקנות לילדם מעמד בישראל, נדרשים לערוך בדיקה גנטית שתוכיח קשר ביולוגי-גנטי בין הילד לבין מי מהוריו. עריכת הבדיקה הגנטית סוללת את הדרך למתן האזרחות הישראלית לילד, ולרישומו של הורהו הביולוגי במרשם האוכלוסין. אשר לבן הזוג השני, המדינה איננה מכירה בקשר הורי כלשהו בינו לבין הילד, וזאת עד לעריכת הליך אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים. רק בתום הליך אימוץ מלא מאפשרת המדינה לבן הזוג השני להירשם כהורהו של הילד במרשם האוכלוסין. יצוין כי נוהל חו"ל כולל דרישות נוספות, ובראשן דרישה כי ההורים המיועדים לגדל את הילד יוכיחו בנציגות ישראל שהדין במדינה בה ממומש הסכם הפונדקאות איננו אוסר על פונדקאות; דרישה להצגה של הסכם הפונדקאות בנציגות ישראל; וכן דרישה כי הפונדקאית תתייצב בנציגות ישראל ותביע את הסכמתה למסירת הילד להורים המיועדים.



לשם רישום ראשוני של ילד שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל לאזרחים ישראלים – רישום המקנה לילד מעמד בישראל, יש להוכיח קשר ביולוגי של הילד לאחד ההורים. דרך המלך להוכחות ההורות הביולוגית היא באמצעות בדיקה גנטית, אך ניתן להוכיחה גם באמצעים אחרים, בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש לענייני משפחה, ככל שיציגו בפניו ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית.



 



פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה בנוגע ל"צו הורות":



 



1. תמש (ת"א) 21170-07-12‏ ‏ פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה:



עובדות: התובעים הם בני זוג אשר התקשרו בהסכם פונדקאות עם אישה פונדקאית בגיאורגיה. ברחמה של הפונדקאית הושתל עובר שנוצר מביצית של התובעת שהופרתה בזרעו של התובע. ההסכם נעשה בהתאם לחוק בגיאורגיה שלפיו, לאחר לידת התינוק, אין לאם הפונדקאית כל זיקה לתינוק שנולד והתובעים הם האפוטרופסיים הבלעדיים של התינוק (לאחר הלידה, חתמה הפונדקאית בפני קונסול ישראל בגאורגיה על הצהרה כי אין לה כל דרישות בקשר לקטין וכי הקטין "שייך" לתובעים על פי הסכם הפונדקאות עליו היא חתמה עם התובעים). תוצאות בדיקת הרקמות שנערכה בהתאם ל"נוהל חו"ל" אישרה כי המטען הגנטי של הקטין הוא משני התובעים.



טענות הצדדים: הנתבע הסכים כי יינתן פסק דין הצהרתי כי התובע הוא אבי הקטין ואולם ביחס לאימהות, הנתבע התנגד לרישום מאחר וטרם גובשה עמדתו ביחס למעמד האם המיועדת בפונדקאות חו"ל. לטענתו, "על פי הדין הישראלי האם היולדת היא שנחשבת אימו של הילוד. לבעלת המטען הגנטי ככזו, אין מעמד משפטי כלפי הילוד".



התובעים טענו מנגד, כי אין ללמוד מחוק תרומת ביציות תש"ע – 2010 הלכה לפיה האם המשפטית של הצאצא היא היולדת. זאת, משום שעל פי סעיף 4(ב) לחוק תרומת ביציות ולאור דברי ההסבר להצעת חוק זה, אין החוק חל על הליכי פונדקאות. הטעם לכך  הוא, שבהליך פונדקאות הפעולה אינה נעשית למטרת תרומה. לטענתם, דרישה לפרוצדורה משפטית נוספת כגון "צו הורות" במקום הכרה מידית באם הגנטית כאימו של הקטין,  פוגעת בעיקרון טובת הילד.



קביעת ביהמ"ש: גישה לפיה אב אשר טוען לאבהות יבצע בדיקת רקמות בנוהל חו"ל ויקבל צו הצהרתי המכיר באבהותו ואילו האם המוכיחה על פי אותו נוהל את אימהותה לא תקבל צו הצהרתי כשם שמוענק לאיש במקרה זהה (על אף שאין לפונדקאית זיקה לצאצא על פי הדין שחל עליה במדינתה), איננה שוויונית ואף נוגדת את השכל הישר.



במקרה דנן: צו הורות ניתן רק מכוח החוק ואין אפשרות לצוותו מן הדין בפונדקאות חו"ל. עמדה לפיה יש להעניק לאם "צו הורות פסיקתי", מעלה קושי משפטי ביצירת מושג זה על ידי ביהמ"ש שעה ש"צו הורות" הוא מונח שעל המחוקק לקבוע. אין צורך בצו מסוג זה כדי לנתק את הזיקה שבין הפונדקאית לקטין, שהרי זיקה זו אינה קיימת על פי הדין שחל במקום ביצוע הליך הפונדקאות בחו"ל. גישה לפיה יינתן צו הורות פסיקתי לאם לאחר הליך משפטי ואילו ביחס לאב יינתן מידית פסק דין הצהרתי על אבהות, אינה שוויונית ולכן אינה ראויה.



במצב החוקי הקיים היום, עיקרון השוויון מביא למסקנה כי בהליך של פונדקאות בחו"ל, במקרה שהאם המיועדת היא בעלת המטען הגנטי וכאשר לפונדקאית אין כל זיקה לנולד על פי דין מקום מושבה, אין צורך בפרוצדורה משפטית נוספת. ולפיכך, ניתן להצהיר על אימהותה של התובעת בדומה להצהרה על אבהותו של התובע. בניגוד לכך, כאשר מתברר כי האם המיועדת איננה בעלת המטען הגנטי אלא אך ורק נשואה לבעל המטען הגנטי היא תתבקש לאמץ את הנולד.



 



2. תמש (כ"ס) 21535-09-11‏ ‏ ס' א' נ' היועץ המשפטי לממשלה:



עובדות: הקטין נולד לאחר הליך פונדקאות, בו הופרתה ביצית של תורמת אנונימית בזרעו של המבקש (ס' א') והושתלה ברחמה של פונדקאית אזרחית אוקראינה. לאחר שבוצעה בדיקת רקמות לקטין ולמבקש וניתנה חוות דעת הקובעת כי המבקש הוא אביו של הקטין, ניתן פסק דין המצהיר כי המבקש הוא אבי הקטין וכי על המשיב לעדכן את הדבר במרשם האוכלוסין.



הצדדים נותרו חלוקים ביחס לסעד הנוסף אשר נתבקש בעתירתם של המבקשים, ולפיו יש להוסיף ולהצהיר כי המבקשת היא אם הקטין. יש לציין, כי בדיון שנערך בעניין זה נתמנתה המבקשת בשלב זה כאפוטרופוס נוספת לקטין.



טענות הצדדים: המבקשים הציגו לפני בית המשפט את תעודת הלידה שהוצאה עבור הקטין באוקראינה, ובה נרשם הקטין כבנם של המבקשים. לשיטתם, יש להכיר בתעודת הלידה ולרשום את אימהותה של המבקשת על הקטין בהתאם. המבקשים תמכו בקשתם בחוות דעת בדבר הדין האוקראיני אשר צורפה לבקשתם.



אליבא המשיב, היות והמבקשת אינה תורמת הביצית ממנה נולד הקטין, והיא אף לא נשאה אותו ברחמה, לא ניתן לקבוע את אימהותה על הקטין בלא הליך אימוץ. ההסדרים הקיימים בחוק תרומת ביציות ובחוק ההסדרים מחזקים את הנחת המוצא, כי בהעדר זיקה בין האם לקטין, לא ניתן לקבוע כי היא אימו. בנוסף, משרד הפנים מסרב, במקרים מסוימים, לבצע רישום על פי תעודת לידה ממדינה זרה, בשעה שעולה החשש כי תוכנה של התעודה אינו נכון.



קביעת ביהמ"ש: אין בית המשפט רשאי להתעלם מן העובדה שתעודת הלידה הקובעת את אימהותה של המבקשת על הקטין איננה משקפת את ההורות הביולוגית על הקטין. המבקשת לא נתנה את הביצית אשר שימשה לביצוע ההפריה והיא אף לא נשאה את הקטין ברחמה. בית המשפט שוקל לנגד עיניו את הרצון שלא תעלה לעולם כל טענה מפי מאן דהוא אשר יהיה בה כדי לפקפק באימהותה של המבקשת על הקטין. יש למנוע כל אפשרות ופתח לאמירה כי אימהות זו נסמכת על תעודה שהוצאה כלאחר יד. מטרה זו תושג, בנסיבות העניין, רק באם יאומץ הקטין בידי המבקשת, ורק אז יהיה הקטין לילדה של המבקשת לכל דבר ועניין.



 



3. תמש (ת"א) 10509-10-11‏ ‏ י.פ. נ' היועץ המשפטי לממשלה משרד הפנים:



עובדות: תאומים נולדו להורים ישראלים בהריון של פונדקאות בגיאורגיה. הוריהם מבקשים פסק דין המצהיר על הורותם, משרד הפנים מתנגד לכך. צורפו מסמכים המעידים כי ההפריה החוץ גופית הייתה מביצית של האם וזרעו של האב.



טענות הצדדים: בבקשתם מבקשים ההורים מביהמ"ש להכיר בהורותם על סמך תעודות הלידה הגיאורגיות ולחילופין, שתאופשר בדיקת סיווג רקמות למבקשים ולקטינים, כדי שניתן יהיה לרשמם במרשם האוכלוסין ולהנפיק להם דרכון כדי להביאם ארצה. משרד הפנים מתנגד לכך. לגישתו, ביהמ"ש נעדר סמכות בעניין ומכל מקום, פרשנות החקיקה הישראלית מחייבת את העמדה כי רק האם היולדת היא אמו של הילוד (ולא תורמת הביצית), וזאת כאשר אין מדובר באימוץ או בהליך פונדקאות אשר נערך בישראל בהתאם להוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), תשנ"ו-1996 (להלן – "חוק הפונדקאות"). לפיכך, לגישתם, רק אביהם של הקטינים יוכל לרכוש מעמד מכוח בדיקת רקמות. ולאחר מכן, באם תקבע אבהותו של המבקש, המבקשת תאמץ את הקטינים.



קביעת ביהמ"ש: נוכח הסכמתם של המבקשים לערוך בדיקת סיווג רקמות, ביהמ"ש פטר עצמו מלדון בשאלה של הכרה בהורות על סמך תעודות הלידה הגיאורגיות ונדרש לסוגיה האִם רק האב והקטינים יעברו בדיקת סיווג רקמות, כגישת המשיבים, או גם האֵם תעבור בדיקה זו, כגישתם של המבקשים.



נקבע כי קביעת הורותם של המבקשים, תעשה על ידי בדיקה גנטית של שני ההורים ושל ילדיהם הקטינים, ובשום אופן לא על דרך של אימוץ הקטינים על ידי אמם.



 



4. תמש (ת"א) 10509-10-11‏ ‏ י.פ. נ' היועץ המשפטי לממשלה משרד הפנים:



עובדות: תביעת התובעים (זוג נשוי, אזרחי ישראל ותושביה), לפס"ד המצהיר על הורותם לתאומים שנולדו ביום 18.1.2012 בגאורגיה, בעקבות הליך פונדקאות שביצעו בגאורגיה. התובעים טוענים בתביעתם (שהוגשה עוד בטרם לידת הקטינים), כנגד דרישות משרד הפנים והנוהל הקיים בו לעניין פונדקאות בחו"ל, הדורש מהם לערוך בדיקת רקמות וייתכן שאף הליך אימוץ על ידי התובעת. התובעים טוענים כי מדובר בהליך שרירותי המהווה פגיעה בזכויותיהם ובזכויות ילדיהם. לטענתם, חיובם בעריכת בדיקה אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים והם מבקשים להצהיר על הורותם, לאור הראיות האובייקטיביות הרפואיות, מנהלתיות ומשפטיות המוכיחות לטענתם באופן חד משמעי שהם הוריהם של הקטינים.



קביעת ביהמ"ש: במסגרת בחינת אבהות ואמהות, יש צורך לוודא כי ההליך של הפונדקאות במדינה הזרה הינו הליך פונדקאות חוקי שעולה בקנה אחד עם חוקי המדינה הזרה. בדיקה זו הינה בין היתר גם באמצעות קבלת חוו"ד הדין הזר. כן יש ליתן משקל וחשיבות בהליך זה להרמוניה בין מדינתית מבחינת הדין הנוהג בעניין קביעת הורות בין מדינות שונות,שמירת האינטרס כי לא יהיה סחר באיברים או חטיפת ילדים וכן מניעת ניצול הפונדקאיות בחו"ל. אולם, ב"כ היועמ"ש לא העלתה כל טענה לגבי תיק ספציפי זה כי התובעים פעלו באופן המעלה חשש כי בוצעו פעולות לא כשרות. כל עוד הליך פונדקאות חו"ל לא נשלל מפורשות בחקיקה בישראל, לא ניתן להתייחס למבקשים גם אם באופן משתמע כפועלים באופן שיש בו פגם. נקודת המוצא של הפרת חוקים בינלאומיים או פגיעה בהם כאשר התובעים הם שפנו והגישו הליך משפטי לצורך מימוש זכויותיהם אינה יכולה לעמוד.



בדיקת רקמות הינה הדרך הטובה ביותר להוכחת ההורות, אך היא אינה הדרך היחידה. בפסיקה הוכרו מצבים בהם הסתפק ביהמ"ש בראיות ולא נדרשו בדיקת רקמות. בכל המקרים הללו הדבר עלה בקנה אחד עם טובתו של הקטין. על ביהמ"ש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו וראיותיו האם יש מקום לערוך את הבדיקה, ואם לאו – האם הובאו די ראיות להוכחת קשר ההורות ללא הבדיקה. טובת הקטינים כי מדינתם לא תטיל ספק בהוריהם ולא רק שלא תטיל ספק אלא גם תסייע להם לזכות בוודאות וביציבות במהרה.



הוחלט כי יש מקום לקבוע את אבהותו של התובע על הקטינים, וכי הדבר ישרת את טובת הקטינים. ההליך להוכחת אימהותה של התובעת יימשך לנוכח טענת היועמ"ש כי קיימות זכויות הוריות לפונדקאית, תוך הכרה משפטית במעמדה של התובעת כאפוט' לגופם ורכושם של הקטינים.



בנוסף, התובעים ידאגו לצרף לתיק הצהרה של הפונדקאית בפני קונסול ישראל בגיאורגיה, במסגרתה היא תאשר כי אין לה כל דרישות בהתאם להסכם הפונדקאות עם התובעים וכי היא מוותרת על כל טענה ו/או דרישה הנוגעת לקטינים או לתובעים (אולם מבלי שתצהיר כי היא אימם של הקטינים). יובהר - הצהרה זו אינה תנאי לכניסת שאר חלקי החלטה זו לתוקף והיא מהווה השלמה למארג הראייתי אך לא תנאי בלעדיו אין.



מצ"ב חלק מחוות הדעת שהגישה התביעה לגבי מעמד התובעים כלפי הילודים כך (צוטט בפסק הדין):



"על פי סעיף 143(2) לחוק הבריאות של גאורגיה, כאשר הילוד נולד בהליך פונדקאות, לאם הפונדקאית אין זכות הורית על הילוד, והילוד הינו ילדו החוקי של ההורים המיועדים בלבד.



במילים אחרות, החוק במדינת גאורגיה, קובע חד משמעית כי לאם פונדקאית, אין כל זכות הורית על הילוד, ואין לה כל זכות לסרב למסור את הילוד להורים המיועדים, הואיל ומרגע לידת הילוד זכות הורית על הילוד הינו של ההורים המיועדים בלבד והאחריות הורית על הילוד מוטלת על הורים מיועדים בלבד. על כן, אין "הפונדקאית" נדרשת לחתום על מסמך מכל סוג על ויתור זכות הורית על הילוד, הואיל וכאמור העניין מוסדר בהוראות סעיף 143(2) לחוק הבריאות של מדינת גאורגיה, כאשר הילוד נולד בהליך פונדקאות, לאם הפונדקאית אין זכות הורית על הילוד, והילוד הינו ילדו החוקי של ההורים המיועדים בלבד.



...



במילים אחרות, לאם פונדקאית לא נתונה כל אפשרות של שיקול דעת למסירת ו/או אי מסירת הילוד להורים המיועדים, הואיל ולאם הפונדקאית, אין זכות הורית על הילוד".



 



פסיקה בנוגע לדרישה לעריכת תסקיר בבקשת "צו הורות פסיקתי":



 



1. תמש (ת"א) 21182-04-13  א.ל נ' היועץ המשפטי לממשלה:



עובדות: התובעים הם זוג גברים, יהודים אזרחי ישראל, שנשאו זל"ז ובצעו הליך פונדאות בארה"ב, אבהותו של התובע 2 הוכרה לאחר ביצוע של בדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי וענייננו בתביעה לפסק דין הצהרתי לאבהותו של התובע 1. לנוכח הודעת הנתבע לפיה, עד להשלמת החקיקה בנושא ניתן בנסיבות להסכים למתן "צו הורות פסיקתי" במקום צו אימוץ, עניינו של פסה"ד צומצם לשאלה האם כתנאי למתן לפסק דין הצהרתי לאבהות/ צו הורות פסיקתי לבן זוגו של ההורה הגנטי, לאחר שההורות הגנטית הוכחה בבדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי, על ביהמ"ש לקבל תסקיר פקיד סעד כתנאי מוקדם למתן צו ההורות הפסיקתי.



קביעת ביהמ"ש: בנסיבות, די בראיות שהציגו התובעים ובאמור בכתב תביעתם כדי ליתן צו הורות פסיקתי לתובע 1 ללא צורך בקבלת תסקיר. אמנם חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת לביהמ"ש להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא. יחד עם זאת, בסופו של יום המדובר בכלי עזר. לביהמ"ש שיקול הדעת הסופי והמכריע בעניין. ביהמ"ש יכול להידרש ולעמוד על טיבו של התא המשפחתי, יציבות הזוגיות של הצדדים ומחויבותם לקטין/ה אף ללא תסקיר ובאמצעות ראיות ועדויות אחרות.



לעניין זה הודגש כי התובעים מנהלים חיים משותפים מאז שנת 2006 וכזוג נשוי משנת 2009 וכן צוינו הנסיבות הבאות המעידות על כוונת בני הזוג להורות משותפת: נוסח ההסכמים מול: סוכנות הפונדקאות, הפונדקאית, תורמת הביציות, וכן מול מרפאת הפריון; העובדה ששניהם הפקידו את זרעם לטובת הפריה; הסכם ההורות שנחתם ביניהם; פסק הדין האמריקאי שהכיר בהורותם השווה כלפי התינוקת, תעודת הלידה האמריקאית על גביה רשומים שני התובעים כהורי התינוקת, תעודת הגיור האמריקאית המשותפת וההזמנה לאירוע "הבריתה" שחגגו בנוכחות משפחותיהם. לצד כל אלה נוספה התרשמות ביהמ"ש מהצדדים מניהול ההליך ומחויבותם לו, טובתה של הקטינה והמציאות בפועל מאז לידתה ולפיה יש לה שתי דמויות משמעותיות בחיים, שני אבות המתפקדים יחדיו ובנפרד כהוריה לכל דבר ועניין. בנסיבות אלה קבלת תסקיר הינה מיותרת ואינה נדרשת.



למעלה מן הצורך צוין כי שימוש גורף ו"אוטומטי" בעריכת תסקיר יביא להארכת הזמן הארוך ממילא הנדרש לשרות למען הילד לשם הגשת תסקיר בתיקים בהם אכן יש אינדיקציה לצורך בקבלת תסקיר לשם הכרעה ו/או תיקי אימוץ בהם נדרש ביהמ"ש להכריז על הקטין כבר אימוץ.




שם:
אימייל:
טלפון:
נושא:











טלפון 03-5608008
נייד 054-4718732
פקס 03-5608018
[email protected]
פגישה בתיאום מראש בלבד