למשרדנו נסיון עשיר בטיפול בתביעות רשלנות רפואית רבות שעניננן איחור באיבחון מחלות גידוליות שגרמו למרבה הצער לאובדן סיכויי החלמה ותמותה.
ייצגנו במשך שנות פעילותנו בני זוג, הורים וילדים של נפגעי רשלנות רפואית צעירים ומבוגרים, שנפטרו עקב איחור באיבחון מחלת הסרטן שגרמה למותם הטראגי. הצלחנו לקבל עבור לקוחותינו פיצויים בשווי מיליוני שקלים.
להלן תקציר סקירה של פסקי דין של בתי המשפט בתחום זה:
בתא (מחוזי ת"א) 1098/04 אדוארד צ'ירגייב נ' ד"ר אנטה פרוטס העוסק באבחון מאוחר של סרטן המעי הגס, הוביל למותה של מטופלת צעירה, קבע בית המשפט המחוזי קביעות חשובות המקרינות לעניין קא עסקינן:
"רופא מטפל, קרי רופא משפחה, אינו חייב לדעת הכל, אולם הוא חייב לדעת לנתח את התצפיות הקליניות ואת תלונות החולה, ולהפנות אותו להתייעצות ולבירור כאשר קיימת אבחנה מבדלת רחבה לתלונות מסוימות".
בהמשך מציין ביהמ"ש:
"יוער כי העובדה שמחלת הסרטן היא נדירה מאוד בגילה של המנוחה, איננה משנה את מסקנתי הנ"ל. פרופ' קוטן העיד כי האבחנה של סרטן המעי הגס אצל אשה צעירה כמו המנוחה הוא "במקום האחרון ברשימת האבחנות המבדלות. אם כי זה יהיה ברשימה".
כמו כן מציין ביהמ"ש: "בדיקת קולונסקופיה נועדת לשלול או לאשר את אחת המחלות שהן ברשימה של אבחנות מבדלות – גם אם זו מחלה נדירה שהסיכוי כי המטופל חולה בה הוא נמוך מאוד".
בע"א 9653/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו נ' ד"ר זינגר יהורם, דן ביהמ"ש העליון (כב' השופט רובינשטיין)בעניינה של חולת סרטן המעי שרופאי המשפחה התעלמו מתלונותיה (שחלקן כלל לא תועדו) על כאבים בבטן העליונה וטענו כי אינם מצדיקים הפניה לבדיקת קולונוסקופיה : "אין מקום לקבל, בכל הכבוד... כי רופא משפחה, הרואה את כלל התמונה, לא צריך היה להפנות לבדיקת קולונוסקופיה, בהעדר דמם או רקע משפחתי לכך אוסיף, כי כשלעצמי סבורני, שרופא משפחה - ואיני מדבר במקרה ספציפי זה דווקא - צריך שיקדיש זמן לשיחה עם החולה כדי להגיע לתמונה כוללת של מצב בריאותו ומחושיו, זאת במיוחד במקרים של חולה שתלונותיו אינן חדלות. בית משפט קמא סבר אל נכון, כי דווקא ריבוי התלונות חייב בירור נוסף, שלא היה מקום להרפות הימנו גם אם בדיקות שונות לא העלו תוצאות".
בת"א 37740-08 ל.מ. נ' סילברמן ואח' קבע ביהמ"ש המחוזי כי: "בבחינת סבירות התנהגותה של רופאת המשפחה, יש להביא בחשבון את תדירות ותכיפות ביקוריה של התובעת במרפאתה. תדירות הביקורים והתלונות, יכולה לשמש בידי רופא המשפחה, אינדיקציה לחומרת התלונות, עצמת הכאבים ומידת ההפרעה הנגרמת בחיי היום יום, בגין התסמינים עליהם החולה מתלונן ולכוון אותו לעבר האבחנה הנכונה, במיוחד כשמדובר בתלונות היכולות להצביע על מגוון רחב של מחלות, על פי מדרג סבירויות נתון כך שתהליך האבחון, נעשה על דרך האלימינציה". ריבוי התלונות מצד התובעת במקרה דנן, והתמשכותן על פני מספר שנים היווה אינדיקציה לחומרת המצב, ומשום כך חייבו את רופא המשפחה המטפל להתייחס אליו ככזה. כמו כן, בתיק לעיל, ציין ביהמ"ש שהרופאה פעלה בסבירות בכך ששלחה את המטופלת לבדיקה במכון גסטרו מיד לאחר שזו התלוננה בפעם השניה!
בת"א (מחוזי מרכז) 1205-02-08 כ.ע .ואח' נ' תקרורי ואח', קיבל ביהמ"ש תביעת רשלנות רפואית שעניינה איחור ניכר באבחון גידול סרטני בבטנו של המנוח בקובעו, כי המנוח לא זכה לתהליך אבחון מסודר ושיטתי, משלא הופנה לבדיקות רפואיות כנדרש במשך "תקופה ארוכה של כשנתיים ימים" (דברי השופט אחיקם סטולר). במקרה דנן, לא נשלחה המנוחה לבדיקות המתבקשות במשך כשמונה שנים. זהו בוודאי פרק זמן ארוך מאוד שאינו בגדר הסביר.
כב' השופט שפירא, בפסק דינו בת.א. (מחוזי ירושלים) 6359/04 שגיב אביטן נ' שרותי בריאות כללית (נבו, 29.6.06), עמד על תפקידו של רופא המשפחה כ"שומר השער", ממנו נדרש להבין בתחומי רפואה מגוונים, בהיותו הראשון בשרשרת המטפלים והאחראי על ניהול הטיפול בחולה, לרבות הפנייתו לרופאים מומחים ותאום המשך המעקב והטיפול, וכדבריו: "על הרופא לבחון את המחלות הפחות שכיחות תוך שהוא מעריך את מסוכנותן ואת הישנותן במקרה שלפניו, והכל באופן סביר וביחס ישיר לתלונות החולה, ועוצמת הכאב וכמובן לתדירות התלונות. אכן היא הנותנת. דווקא משום שרופא המשפחה או רופא כללי, אינו הרופא המקצועי, מטיל הדבר עליו אחריות כבדה. עליו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון כדי לבור את המוץ מן התבן. האבחנה היא יסוד הרפואה ואבחנה נכונה היא סוד המקצוע. גילוי מוקדם, ולמצער גילוי בזמן, יציל חיים".
בע"פ 116/85 אנדל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (5) 276 (1991), נפסק מפי כב' השופט (כתוארו אז) אור: "במסגרת חובת האיבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאימתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הם לדעת לשאול לחקור ולברר בדבר קיומן או אי-קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת, לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו, על-מנת לאמת או לשלול מימצאים מסוימים, מימצאים שיש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון" (שם בעמ' 289).
בת"א (מחוזי חיפה) 959/00 אבילפזוב סמירה נ' קופ"ח כללית מציינת כב' הנשיאה הש' גילאור: "רופא המשפחה, נדרש, להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאיבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני". כך שנדירותה של המחלה אינה יכולה לשמש כעלה תאנה להטעמת שלילת תחלואה בסרטן המעי עקב גילה צעיר של התובעת כפי שטוענים מומחי ההגנה.
בת.א. (ב"ש) 22/92 הדר נ. קופת חולים של ההסתדרות הכללית [פורסם בנבו] (7.9.95) נפסק על ידי כבוד השופט י. ריבלין: "מקום בו ידועים למדע הרפואה הסימנים לאיבחון מחלה מסויימת והם לא התקיימו, כולם או מרביתם, אין להסתפק באבחנה על דרך האלימינציה. מן הראוי היה כי רופאי הנתבעת ימשיכו בביצוע בדיקות כדי להתחקות אחר מחלתו האמיתית של התובע, במיוחד כשהם עצמם היו ספקניים באשר לנכונות אבחנתם".
להערכת סיכויי תביעה , שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ, ניתן ליצור קשר עם עו"ד לביאב לוי באחד מהאמצעים המפורטים מטה . המשרד מטפל רק במקרים בהם נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך.
בשיחת טלפון למשרד (מענה אנושי 24 שעות) 03-5608008.
-
בטלפון נייד : 0544718732.
-
במייל: [email protected]
טלפון: 03-5608008
פקס: 03-5608018